יומני מגדלנה

התחלתי להתעסק בציור כתרפיה חדשה-ישנה שלי. עברו 7 חודשים מאז שציירתי משהו ראוי על דף נייר ומכיוון שאני פרפקציוניסטית עד כדי טירוף נטשתי בזעם את הנייר ועברתי למחשב [במחשבה ששם לעשות UNDO כל הזמן יהיה הרבה פחות מלחיץ - אז חשבתי].
לפני 6 חודשים התחלתי לצייר במחשב, בפוטושופ 0.7 ליתר דיוק. ביררתי לגבי מחירים ללוח ציור ראוי וכולם היו מעבר ליכולות הכספיות [שאין] לי, כך שבחרתי בלית ברירה לעבוד עם העכבר המקרטע גם כך שלי. רכשתי כמה ספרים על ציור בפוטושופ שנטשתי לאחר שני דפים ועברתי לקריאת מדריכים מציירים אמיתיים באתר deviantART שאני מעריכה מאד. כולם נתנו טיפים נהדרים... מה שהוביל אותי ליכולת החדשה שרכשתי תוך חצי שנה.
כל ציור יכול לקחת בין כמה שעות לכמה חודשים, תלוי ברמת הקושי והפרטים שבציור. לי אין הרבה סבלנות [או כוח נפשי] לשבת יותר משעתיים על ציור לכן התחלתי בלצייר פורטרטים מצילומים של זמרות או דוגמניות שאני אוהבת, כך שנוצר לי אוסף [די מזוויע בהתחלה] של כמה ציורים בוסריים עד טובים יחסית [שאחד מהם ראיתם בפוסט הקודם] שמצריכים קלוז-אפ'ס וכמה שפחות ירידה לפרטים ודקויות בציור. לאט ובטוח אגיע ליכולת לצייר פרטים ובטח אוכל לצייר בשלב מסוים דברים מתוך הדימיון שלי... אבל עד שזה יקרה... Back to the drawing board!
יש יתרון אדיר, בזה שאני משקיעה מעצמי שעתיים ביום כדי לצייר משהו ולהפיח בו חיים. אגרסיות, כעסים, משקעים וכו' מתנקזים ממני אל יצירתיות ומקום טוב בהרבה מהמקום שבדרך כלל הייתי בוחרת בו. אני אוהבת את התחביב החדש שלי.

מגדלנה