אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומני מגדלנה

כ??י א?ל-א?ש??ר ת??ל?כ?י א?ל?ך?, ו?ב?א?ש??ר ת??ל?ינ?י א?ל?ין--ע?מ??ך? ע?מ??י,
ו?אל?ה?י?ך? א?ל?ה?י. ב??א?ש??ר ת??מו?ת?י א?מו?ת, ו?ש??ם א?ק??ב?ר;
כ??ה י?ע?ש??ה י?הו?ה ל?י, ו?כ?ה יו?ס?יף--כ??י ה?מ??ו?ת, י?פ?ר?יד ב??ינ?י ו?ב?ינ?ך?.

או בפשטות--תנו לי צומי.
לפני 17 שנים. 24 בנובמבר 2006 בשעה 22:42

אז אני מתכתבת במסנג'ר עם וינילי שמתעד לצאת איתי ביום רביעי לדייט ומפה לשם אנחנו משוחחים על עירבוביה של נושאים וכשאני נשאלת אילו ציורים אני מציירת, ועונה לו ש"נשים בעיקר - פנטזיה, פורטרטים, בדסמ..." הוא מרים גבה וירטואלית ושואל אותי אם אני כזו [בסדמית] או שזה רק יפה בעיניי כאומנות.

אני עונה שאני כזו, ושזה גם יפה בעיניי ומשם מתגלגלת לה שיחה בדסמית לכל דבר בה הוא מתוודה שהוא חושב שזה יפה גם כן, ושהוא נהנה ששורטים אותו בגב בזמן הסקס או שנושכים את השפתיים שלו, ושלחילופין הוא נהנה להעניק טיפול מסור לצוואר הבחורה וכו'...

מה אני אגיד לכם, יש את זה בכולנו. חלקינו מאמצים את זה ומחבקים את זה אלינו, וחלקינו חיים את חיינו האפרוריים, המשרדיים והשגרתיים מבלי לגוונם ולתת דרור ליצירתיות ומה שגורם לנו אושר.

אני עוד אהפוך את הבחור לדומיננטי *חיוך זדוני*


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י