לפני 17 שנים. 12 בדצמבר 2006 בשעה 12:41
כשטיפות הגשם בחוץ מרקדות
מרצדות אל מול אורות הרחוב,
ונושאות איתן ריחות זרים-מוכרים
על גבי הרוח שראתה כבר הכל,
בצינתה מתפרצת אל תוך עצמותיי
ומעיפה אותי הרחק לכל הרוחות,
ואני נתונה לחסדיה בריחה הגשום
אני מרחפת אל מחוזות רחוקים,
וטיפות הגשם נמהלות בדמעות
שכבר מזמן איני יכולה להבדיל
אם היו אלה של שמחה או של עצב,
שם נפרדתי מהילדה שבי.