מבוסס [מה זה מבוסס, זה מצוטט!] על סיפור אמיתי:
"את חושבת שאת שווה תשכנעי אותי אשפה ואולי אני יחשוב להשפיל אותך ולהצליף בך עם מגבת רטובה ולטפטף לך חלב שעווה רותחת היכן שיתחשק לי ואת תודי לי על הזכות החד פעמית שניתנה לך לשרת אותי ואולי אני יתענג ויקרע אותך עם השרביט שלי כי את כלבה ולו מגיע לך דבר אין לך זכויות רק חובות לשרת את האדון שלך אני יודע שאת מחורמנת מהשורות ושאת צובתת את עצמך וגם על כך תענשי והפעם עם קרח אני יקפיא לך את הדגדגן את תייללי כמו שועל את כלום רק שיפחה זה יהיה התשלום שלך על שהרמת את הראש ללא רשותי אני הוא אדונך וזה ברור לך והעונש שלך אני יראה לך איך זה לראות את השיפחה החדשה משרתת אותי בעודך קשורה ככלבה ולא מקבלת כלום דרושה שיפחה לאדון"
ניחא הפאטתיות שבפניה כזו, אבל עם שגיאות כתיב וללא סימני פיסוק, קריאה ושאלה? איך אני אמורה לקרוא את זה? "יחשוב", "יתענג", "יקרע", "לו" במקום "לא" ושלל טעויות לשוניות [ובפעם האחרונה, כותבים "אחשוב", "אתענג", "אקרע" וכו' - גוף ראשון ולא גוף אחר]. מצטערת, אבל אדון שמזלזל באינטיליגנציה שלי וחושב שזו-זו ההודעה שתשבה את ליבי, טועה טעות גדולה. אתה לא אדוני, ואתה טיפש 😄
אלוהי הבדסמ שבשמיים, עשה שזו הפעם האחרונה שאקבל הודעה שכזו. אמן.
מגדלנה
לפני 17 שנים. 28 בדצמבר 2006 בשעה 14:07