נקרא לו מ', משל הייתי דנה ספקטור הכותבת על א' שלה [שכבר מזמן זהותו ושמו האמיתי גלוים לנו קוראיה הנאמנים - המיותמים מזה כבר כמה חודשים]. מ' הוא הונילי שלי... זאת אומרת, הוא עדיין לא שלי אבל אנחנו יוצאים. וכמו שזה נראה, הוא יהיה שלי ואני אהיה שלו - השאלה הגורלית היא כמה זמן נחזיק.
בכל אופן... אתמול קפצתי אליו לעבודה [בתל אביב, שכן הוא משם ואני הרי חיפאית] כבדרך אגב - והוא יצא להפסקה כדי להפגש איתי. עמדנו על המדרכה ליד המשרדים והתחבקנו, הוא הגניב נשיקה לצוואר שלי ואני החזרתי בנשיקה רכה על השפתיים שלו, אחרי חילופי ליטופים וחיבוקים נצמדנו בנשיקה ראשונה מול כל מי שרצה או לא רצה לראות. היה קטן וחמוד, ותמים, והרגשתי קצת בת 16 פתאום - עם החיוך המרוח על הפנים, המטופש הזה.
אני צריכה קצת אהבה, אתם יודעים? ואולי אני אמצא אותה איתו, הונילי. למרות שהוא בהחלט מתעניין בבדס"מ אחרי שסיפרתי לו על הנטיות שלי. הוא אפילו שאל, כאילו מתבייש "אם נהיה ביחד... את תרשי לי לשלוט בך?" והסמיק.
שיהיה לי בהצלחה,
בעבודה ובאהבה...
מגדלנה
לפני 17 שנים. 2 במרץ 2007 בשעה 18:02