בדס"מ כבר לא משחק אצלי תפקיד בחיים משום מה... זה לא שאני בחרתי בכך, אבל אני כל כך עסוקה בעבודה ובחזרות עם ההרכב שלי ומשקיעה זמן רב בכך שאני כמעט ולא מקדישה זמן למחשבה על בדס"מ או כניסה לאתר, להתעדכן מי שלח לי הודעה זו או אחרת וכו'.
וזה לא חסר לי בצורה כלשהי ואני לא יודעת להניח את האצבע על הסיבה למה, אני פשוט לא מתגעגעת כנראה - למה שעוד לא חוויתי בדרך בה אני רוצה לחוות את זה כל כך. אני יודעת בוודאות שאני בדס"מית, שאני קינקית, שאני... סוטה, אז למה אני לא רוצה בזה כמו שרציתי בזה בעבר? אולי עייפות מנטלית מהחיפוש המתיש אחרי זה? או שפשוט נשחקתי מהחיים האמיתיים עד כדי כך ש"התברגנתי" במחשבותיי ורצונותיי?
ואת האמת, אני עדיין כל כך רוצה שמישהו פשוט ישחק בי כמו בובת סמרטוטים מושפלת, כנועה וכאובה. אני פשוט לא מוצאת זמן לחשוב על זה ולחפש את זה כמו בעבר. בטח שלא להתגעגע לזה... ושוב, מהסיבה הפשוטה שעוד לא חוויתי את כל מה שאני כל כך מתהווה אליו.
מה לעזאזל עושים כדי למנוע את השחיקה שלי מעצמי, כדי לחזור ולשוב ולהרגיש את כל הרגשות שגאו בי רק עד לפני כמה שבועות...?
מגדלנה
לפני 17 שנים. 3 באפריל 2007 בשעה 17:14
