היה לי יום הולדת נהדר... חגגתי בערב עם החברים הקרובים ולמחרת עם המשפחה. סה"כ היה יום הולדת די סטנדרטי במונחים יום הולדתיים, אולם היו כמה אירועים יוצאי דופן שמהם נהניתי ונהניתי פחות.
יצא שעבדתי בשישי האחרון - יום ההולדת שלי. הלכתי לעבודה עם זר יום הולדת על הראש בשביל ההרגשה השטותית והמצחיקה משהו וזכיתי לשלל "מזל טוב" מכל מיני אנשים זרים שבאו לקניון באותו יום ואפילו אחד מהם קנה לי גלידה... אפילו שלא אכלתי אותה, היה מאד נחמד ויפה מצידו וזה העלה חיוך ענק על פניי... גם הצוות בעבודה הביא לי מתנה צנועה - שוקולדים. אכלתי איזה 2 ואת השאר חילקתי למשפחה כדי שהפיתוי לא יעמוד מול האף שלי כל הזמן.
בערב נפגשנו כמה חברים על אלכוהול ומוזיקה טובה אצל אחד מהם ובילינו ערב די מהנה עד שגיליתי שערבבתי יותר מידי אלכוהול על פחות מידי אוכל... כי פשוט שכחתי לאכול ביום ההולדת שלי, והקאתי במסיבה שלי. אבל לא נתתי לזה להרוס לי, מה שהיה יכול בקלות לקרות כי זה לא היה בבית שלי ותחושת האי נעימות היתה גדולה נורא עד שהרגיעו אותי שזה לא נורא ודרשו ממני להנות ולא לדאוג מכלום.
גם מ' היה במסיבה... בא כל הדרך מתל אביב. הוא די כרוך אחריי ואני נהנית מזה אבל כמו שידוע למי שמכיר אותי, אני מתחממת לאט מאד לאנשים וקשה מאד לגרום לי אפילו לחבב אדם שמתקרב אליי... או יותר נכון מנסה. ו-מ' מנסה מאד, אפילו שאני לא מחזירה לו את אותם הרגשות. בכל אופן הוא קנה לי מתנה מקסימה - ספר, ובמסיבה הוא התוודה וביקש שאהיה בת הזוג שלו. נעתרתי. אבל עם לב כבד. אני מרגישה שמיהרתי כי אני פשוט לא אוהבת אותו ויש לי יותר מידי חששות מקשר חדש מאשר תחושות טובות לגביי הקשר ולגביו. כבלתי את עצמי אליו לפחות לתקופה הקרובה, ואני יודעת שאני מיהרתי להסכים... עכשיו אני לא יכולה לחזור בי ולומר לו - "בוא נמשיך רק לצאת, אני עוד לא מוכנה לקשר"... ואולי כן? אני פוחדת לפגוע בו, ומצד שני, אני לא רוצה לפגוע בו בזמן שנהיה בקשר מה שעלול לקרות בתקופה הקרובה ואולי הרבה כי אני עסוקה בעבודה בלהקה שלי יותר ממה שאני יכולה ולהקדיש זמן לקשר עלול להיות מסובך מידי עבורי בשלב זה.
מה גם שלמרות שהוא בחור טוב ומקסים הוא בכל זאת לא הטעם שלי, ואני לא מדברת רק פיזית. אמנם אנחנו חולקים טעם דומה בהרבה תחומים אבל זה לא מספיק לי, הוא לא מעורר בי שום רגש פיזי ונפשי כלפיו, ובטח שלא רגש מיני... אני לא יכולה לדמיין אותו איתי - בטח שלא כדמות דומיננטית בקשר מיני איתי, אני בכל זאת נשלטת.
אולי בגלל שאני יוצאת איתו גם אני מוצאת את עצמי מדכאת את החלק הזה שבי לאחרונה?
בכל אופן, זה הכל להפעם...
מגדלנה
לפני 17 שנים. 9 באפריל 2007 בשעה 19:40