לפני 17 שנים. 8 במאי 2007 בשעה 22:16
כל שניה שעוברת,
כל דקה שעוברת,
כל שעה שעוברת,
כל יום שעובר,
השבוע הזה כאילו מסרב לעבור כבר ואני כמהה למאסטר שלי ולמגע שלו... מתגעגעת למגע שלו, לקול שלו, לכל תא בגוף שלו ולשתיקות המעיקות שאחרי סשן בנסיעה הביתה, מסניפה את ריח החרמנות שלי לאחריו ומקווה שעכשיו ייקח אותי בצד הדרך. אם זה לא סשן, אז מה כן? אין לי סבלנות!
מגדלנה