ללא שם

אני בסיטואציה עם אישה מוכרת מהעבר שלי, מישהי שרציתי פעם אבל לא העזתי.

יושבות ביחד בבית קפה שכונתי.

השיער שלה גולש והפנים רכות, ואנו משוחחות.

המחשבות שלי זורמות ברקע.

היא מסיבה לרגע את ראשה ואני רואה אותה בפרופיל וגלים של חום עולים בי.

הפחד משתק אותי אבל אני מוצאת את עצמי גוהרת אליה וחוזרת כי פתאום זה לא מתאים.

היא שותה מיץ ואני חושבת, אני לא רוצה לפחד, ומתקרבת אליה לאט ונושקת לה.

אין הפתעה בעיניה כשהיא מחזירה לי נשיקה.

ואין לי מחשבה שאני בוגדת בך אהובתי, כי הכל כל כך טבעי ונכון. 

אנחנו מתלטפות ועולה בי צער שאינני מבינה והכל מתערבב.