ללא שם

עם כל דבר שאני עושה אני מרגישה מבורכת, כאילו מיליון ידיים נשלחות מכל היקום ללטף אותי ולומר לי כמה אני מיוחדת.
אפי קבור בחריץ הטוסיק שלך, לשוני נשלחת רחוק ככל שאני יכולה, וכולי דרוכה לקלוט את הטעמים והריחות, ידיי מפסקות ואני מפנקת, ואני רוצה שזה לא ייגמר לעולם, כי אני רוצה להיות שם לתמיד. ואני מנשקת אותך, את קפלייך העדינים ולשוני חוקרת ובודקת, וכולי מלאה ברטיבות שלך ואני ממשיכה בעדינות, גם כשאת גומרת, ידייך על ראשי, מלטפות.
אני מרגישה מבורכת כשאני מנקה את הבית. עירומה, מדדה על נעלי עקב גסות, שוטפת כל פינה ביסודיות, מנקה כל גרגר של אבק מכל מקום, מקרצפת ומבריקה.
אני מרגישה מבורכת כשאת מביאה לי גבר. כשאני חשופה מולכם ואתם משחקים בי. כל כך מבורכת גם כשאני מקבלת אותו אל ידיי המלטפות, אל שפתיי המוצצות, אל תחושת החדירה, הכל כך ממלאת אותי.

גם כשאת משפילה אותי אני מרגישה תחושה של חמימות, של אהבה. גם כשקשה לי, אני עדיין רואה את העיניים הטובות שלך. גם כשאני כואבת ובוכה, ידייך מחזיקות את צווארי ועינייך עמוקות כמו ים ואני יודעת שאני ברת מזל שבחרת אותי, לשחרר אותי מכל המוסכמות ולגרום לי להיות ככה, חשופה, נבוכה, עושה דברים שלא ייעשו ויחד עם זאת מלאת סיפוק ממה שאני גורמת לך כי אני רואה זאת בעינייך.

כי כולי שלך, כל מילימטר בגופי, כל חור בגופי, כל תחושה ומחשבה שלי שלך. ואני רוצה לחצות גבולות ולחוות עוד ועוד. אני כבר מכירה את המבט הזה בעיניים, כשאת חושבת על משהו חדש. וכשאת מתקרבת אלי עם צלחת המזון ושופכת את האוכל על הרצפה לידי, אני מתכופפת, ובלי ידיים מלקקת את סלט היוגורט שהכנתי קודם מהריצפה, עד תום, ואת משחקת בי ומאוננת לי תוך כדי וכשאני מסיימת ומנקה הכל את מתבוננת בחיוך...