ללא שם

אין מילה אחרת לתאר את רגשותיי אלייך, אני מסורה. אוהבת ומסורה, כנועה ומסורה, שקטה ומסורה, נאמנה.
נכנסת לסלון, ועינייך הטובות עלי, מחייכות. מוזיקה רגועה ברקע, וכמה אורחים ... ואורחות.

ניגשת אלייך, רוכנת לנשיקה, לליטוף. חזי החשוף רגיש כשאת נוגעת... ואני מצומררת, קצת מתביישת, ואת שמה לב, נהיית חסודה את שואלת. ואני תמהה על השימוש במילה הכל כך סטרילית. לא, אני לא חסודה, אבל עדיין מתביישת בעירומי מול אורחים לבושים. את מחייכת, מנשקת אותי, מלטפת את השיער, מעבירה אצבע על הצוואר, החזה ואומרת, את יפה, מינית.

חיוך קטן, ואני אוזרת אומץ להעביר מבט על החדר, על האנשים החולקים את האינטימיות שבינינו. חנונים, אני צוחקת לעצמי בליבי, כל כך אנטי-תזה לכל מה שהייתי חושבת (פעם) על אנשים שישתתפו בכזו סיטואציה. על השולחן השתיה, והכיבוד אך אינני מעזה לגשת. את ממשיכה ללטף אותי וידך יורדת מטה ותוך כדי כך ממשיכה את השיחה שהפסקת כשניכנסתי לסלון.

שבי לידי את אומרת ואני רואה את הכסא עם המשענת הזקופה, ועל המושב מונח לו ... זה ... זקוף וזקור במימדים שלא היכרתי.
מממה?

כן, שם את אומרת כבדרך אגב וממשיכה את השיחה עם האישה שלידך, תוך כדי ליטוף אך כל האורחים מתבוננים בי, עומדת שם לידך, חזה חשוף, לבושה במיני קצרצר ואמורה לשבת על הכסא הזה. על האיבר הזה. השחור, העבה. את לא חייבת להסיר את השמלה, את אומרת, קדימה בטון קצת יותר מצווה. מבחינה בהיסוס שלי, ומושכת אותי שוב לנשיקה ולחישה, אוהבת אותך.

ובלי מילים אני מתקרבת לכסא. מפנה אליו את אחוריי, ומנסה לרדת כך שהאיבר הענק ייכנס לתוכי מכוונת עם היד, מנסה להביא רטיבות שלא ישרוף ... יודעת, או מנחשת שיודעת מה מצופה ממני לעשות, להביא את הרטיבות, לאונן, להכניס קצת ולהוציא, ועוד קצת, ועוד קצת יותר, עולה ויורדת ועולה ויורדת עד שכל האיבר הרטוב נבלע בתוכי ואני יושבת והמיני מסתיר את כל זה לגמרי, רק רגלי מעט פסוקות ליד רגלי הכסא, נעה מצד לצד, מרגישה, איך זה מפלח אותי, בבסיס בליטות שחורצות את הדגדגן שלי ובעומק הנרתיק אני מלאה.

זוגות מתקרבים אלי, גבר ואישה... בידי האישה גביע שתיה, אצבעה מרימה את סנטרי ולוחצת על לחיי, מוזגת לגרוני בלי לשאול. הוא מלטף גבה, נוגע בחזה שלי, צובט בעדינות את הפיטמה. מסוחררת, זוגות, היא עם עוד גביע, הוא מלטף עיניים, פיטמה שנייה. זוגות, זוגות.

מסוחררת, אני שולחת יד למפשעה שלי, מתחת למיני המורם למחצה, סביב לאיבר הענק, וישירות על הדגדגן המגורה שלי, מול זוגות של עיניים וידיים, נשמתי נעשית יותר ויותר מהירה... כשאת מתקרבת אלי, ומרחיקה את ידיי משם, אחורה, אל מאחורי המסעד. וזה כאילו סימן לתחילה של מעשה האהבה של זוגות גברים ונשים מול עיניי הנדהמות, הכלות, המשתוקקות, רק זעה על הכסא, ככל שאני יכולה.

אבל יש לי טעם. כי אני הטועמת, המגמירה את מעשה האהבה. עם כל זוג, המתקרבים אלי הוא יוצא ממנה ובא אלי, עלי, אל פי הפעור בתשוקה, אל שפתיי המוצצות והיונקות, והלשון המלטפת כדי לחוש את הטעם בתוכי. ואז היא נושקת על שפתיי ומתרחקת, והזוג הבא, והבא, והבא. היין מסחרר אותי לגמרי אני רוצה עוד ועוד ...

ואז לסימן ממך אני מתרוממת מהכסא. מתנדנדת, מרחפת. קצת מתוסכלת.

כי כולם גמרו, ומסופקים ורק אני מרגישה מעין ריקנות. מסורה ומרוקנת.