אפילו בחושך

אם שלוש פעמים ביום , אני שומע את אותו משפט מאנשים שונים- כנראה יש בזה משהו......

החיים שלי הם כנראה שחור ולבן, ולא אוהב לצבוע אותם באפור.

יש שיקראו לי אדם שפועל עפ"י נוסחאות ופונקציות, כמו אחת האקסיות.

יש שיקראו לזה כמישהו שאצלו הסופר אגו עובד בפול גאז ( מונחים של פסיכולוגיות).

יש כאלו שיגידו שזו הגנה...

ויש כאלו שיגידו שאו שמומי אוהב  או שמומי מתרחק ( חותך)

ויש את מומי שאומר .... בגיל 40 כולם יכולים לקפוץ לי! זה אני וזהו. חיי עם זה טוב, אוהב את החיים שלי, יש לי הרבה חברים טובים ( שהרבה מהם הכרתי פה...... בימים של הדאנג'אן הישן ונולימיט ), וזהו. 

לילה ראשון שישן עם,
ולילה אחרון.
היא חופרת לפני, מה שגרם לי לכאב ראש לא קטן
ועד שנרדמנו, היא התחילה לנסר, שרק העצים את כאב הראש.
נראה לי שאני לא חוזר לנגרייה...

כל חופש פסח, אני נמצא במדבר.
פשוט אוהב את זה!
שקט,
מחוזות ילדות
ובעיקר- התנתקות ועשיית סדר במחשבות.
היה אחלה, ולדעתי צריך לעשות סדר בקבוצה שהצטרפה לטיול.

חג שמח לכולם

האמת שרק פה, אני יכול לכתוב בלי להשתמש במסננות,
הרי מי שלא מכיר אותי- לא יודע שזה אני,
ומי שמכיר אותי- יודע בדיוק מי אני .

היום הגעתי לממלכה לפגישה עם מלכה עלובה,
שהצלפתי בה שבוע שעבר מילים עד שזעקה לעזרה.

היום, כל הנוכחים בישיבה, היו פשוט בשוק!
אני התנהלתי הכי רגוע שיש, ועניני-
ה.... לא ידעה איך להתנהל איתי והתנהגה כמו ילדה-
כך שהיום עוד נקודה נזקפה לרעתה.

אולי היא דלוקה עליי בעצם?

בגיל 40 הגיע הזמן שאנשים יבינו
שאני לא הולך בין טיפות , ומי ששם לי מקלות בדרך שיזהר מאוד- אני מרים את המקלות ומכה בהם בחוזקה
ואם כבר עסקינן בנרות- אני הולך להקליק חנוכייה אנושית .
חג שמח

שמח שאנשים קוראים את הדברים שכתבתי 😄
למרות שאני כמעט לא פה
אשמח ולקרוא תגובות לפוסט זה 😄

שתהיה לכולנו שנה טובה
שנת אושר והצלחה
ושנה שבה כולנו נתקדם, ונגשים יעדים לחיים מלאים לא רק בעור, ובעיקר באור ואהבה.
מומי

נכנס אחרי הרבה זמן.....
ומופתע מזה קוראים או מציצים לי בבלוג 😄
עובר תקופה עמוסה מאוד,
שקלתי אם לשתף, כי אז יהיה פה משגיח הבלוגים
שכותב על אנשים שכמותיי... כמונו....

ו... מזל טוב לי 😄

בדרך כלל אני לא מתרגש מצרעה,
לא מתייחס אליה, עובר בדרך- ומסתבר שהיא לא מציקה לי.
לאחרונה יותר מידי זמזומים מסביב,
ופתאום אני מגלה שבממלכה שלי יש קן צרעות!
מחר אני מחסל את זה, והקן עף למחוז אחר.

קשה לי אני מודה,
הראש אומר לברוח מהר,
אבל בכל זאת זה קשה... הרי אני זוכר הרבה דברים טובים שצרובים היכן שהוא.

לאחרונה, כבר כמה שנים... יחסי הגומלין ביננו השתנו,
ואני מוצא את עצמי, מבחירה בורח למסלולים אחרים,
מסלולים שאין לי רצון לחלוק איתה.

אני עמוס פיזית ורגשית,
ודרכי המפלט שלי שונות ממה שהיא מכירה.
אני שמח שעוד קצת יכפה עלינו פיצול.