|
|
|
בשנה האחרונה , הייתי יותר מידי מבולבל- ואולי עדיין.
חתכתי מחברות שחשבתי שהייתה טובה,
וכנראה ששנינו פועלים מתוך אגו, אגו רב עוצמה.
שנים למדתי איך לרסן את האגו אבל מרגיש לי שאני במקרה הזה לא יכול,
ואני לא בטוח שאני רוצה, הרי אני מרגיש שעשיתי הכל, או בעצם הרבהה כדי לא להגיע למצב הזה.
השנה אני מרגיש שקל לי להתנתק מאנשים שפגעו או הציקו לי...
התעלמות לא מעידה על בגרות, אבלל היא דרך התמודדות -
לפעמים......
אני יודע שההתנהגות שלי לאחרונה,
אופיינית למומי, שלפני הרבה זמן.
למומי שמחליט לחתוך-למתוח קו,
חייב להודות, שלא רציתי להגיע למצב הזה,
אולי זו התנהגות ילדותית של שני ילדים שמטפחים אגו?
ואולי החלטתי שמגיע לי יחס אחר...
התחושה שלי היא של תברח-אני בורח,
יותר כדי להגן על עצמי מאשר לפגוע,
לא רוצה לפגוע באחד האנשים שהכי חשובים לי בחיים.
יש כנראה גבול למה שמומי יכול להכיל,
אני יודע בדיוק מה ערכי,
ולא מוכן ש"חברים טובים" יערערו לי את הביטחון הזה,
אני חושב שאני יודע להיות חבר,
אז מי שמחליט להיות חבר שלי- שפשוט יהיה!
נזכרתי ברכבת שלי משום מה,
היא כבר מאובקת,
מציינת לי עם הפנסים שהיא מתגעגעת,
הרי הרבה חוויות היו לי איתה,
הרבה תחנות בחיים עברנו יחד.
מנקה אותה קצת,
מתיישב וחושב על מהלכים שעשיתי לאחרונה,
וכן, השיעור העיקרי שלי ברכבת הוא שעל פעם כשאני עובר תחנה, אני משתנה.
אני רוצה להתחיל להתניע אותה?
יש פרפרים....
כנראה נשאר עוד משהו 😄
לפע מים אתה פוגש מישהי ובטוח שהייתם נאהבים בגלגול קודם . לאחר שבועיים יחד , אתה מבין למה לא שמרת איתה על קשר 2000 שנה '' (וודי אלן )
אני עובר תקופה טובה!
אבל יש נושא שמאוד מציק לי,
החלטה שקצת לא נעימה לי.
אני יודע שהמוח מנתח את הסיטואציה הכי נכון,
אבל צובט בלב, והבטן מתהפכת.
מטרת הבריאה עפ"י הערכים שגדלתי עליהם,
היא "להטיב עם הנבראים",
אז אני בתור "בורא" מטיב עם עצמי.
מי שמכיר אותי טוב יודע מה הכוונה,
מי שלא- יכול להכיר.
אתמול ביליתי במסיבה, נהנתי נורא
אפילו תקרית אחת לא נעימה מבחינתי חלפה,
אבל עשתה משהו חזק בהרגשה.
חושב שאני רוצה כמה צעדים אחורה,
ולו רק כדי לא להחליט החלטות שאני לא בטוח בהן.
אבל החלטתי לשנות את הגישה- רץ קדימה בסרט משלי,
ומי שרוצה שיתקרב אליי.
שבוע טוב.
הבוקר קמתי עם הרגשה טובה, אחרי אירוע ערב
אני ממשיך עם חבר ללילה של סיבוב ס בארים בתל אביב,
הרבה אלכוהול, צחוק אושר!
בוקר, אני קורא מייל משוגר, מהעבודה ומבין את המזימה של מלכה מרושעת,
מחליט לא להגיב, הרי היא מחפשת את זו התגובה,
כמו כל מרוקאי טוב אני אורב בפינה, ובונה לה ארון קבורה.
אני יודע שזה מאוד לא אופייני לי, כך להגיב – אך הפעם היא הגזימה!
מהרגע שמאבק אישי חצתה לגבולות של הכפשה מקצועית על חשבון נתינים-
היא הפכה להיות בעיה!
אני בתמהיל מסוכן של כעס, אכזבה מהתנהגות במעגל אחר, ואי וודאות ממעגל שונה בכלל.
מרגיש כאילו שרבו ממני את כל האנרגיה שהייתה בי בשבועות האחרונים בבת אחת.........
אני כנראה אצה לבלות הערב עם הרבה אלכוהול , למרות שזו עוד בריחה כנראה.
שבת שלום
עוברת עליי תקופה כל כך טובה!
בפעם הראשונה לאחר 14 שנה, הצלחתי באמת להגיע לנפשות של נתינים,
חשיפה רגשית, שהיא מעבר לכל העיסוקים היוםיומיים.
הייתה התרגשות, בכי, אושר-
כולם הרשו לעצמם לדמוע- גם אני.
בחיים שמחוץ לממלכה , הבנתי עובדה מאוד חשובה!
יש לי חברים וחברות מקסימים! שתמיד כיף לי איתם-
איתם אני יכול להרגיש חופשי, מאושר, מחוייך-
ומלא ביטחון!
