אפילו בחושך

את פרח מאבן,
פרח מאבן.
זה מה שאת,
השארת אותי פה לבד.

בכל אהבה שבדרכי נקראת,
דמותך עולה,
הרגשת צינה.
צללים מהעבר לפעמים חודרים,
גורמים לי להרגיש קרוב.

את פרח מאבן,
וכך תישארי.