אפילו בחושך

שומע מסביב כל כך הרבה דברים,
ומשהו בפנים נחמץ.
אנשים מדברים על רצון למות,
תסכולים, אכזבות ונקמות.

יכול להבין הרבה ממה שנאמר ,
אבל לא מסכים בכלל.

למה לתת לאנרגייה השלילית ,
לאנרגייה כפייתית והרסנית
להשתלב לנו בחיים?
הרי את עצמנו לאט לאט אנו הורסים.

גם אני הייתי שוקע במלכודת הזו, ואפילו נמצא בה לפעמים.
די, תעריכו את מה שיש לכם, ונסו להשיג יותר.
תסתכלו על משהו טוב שיש לכם ( בטוח שיש) -
ולרצות שימשך , ודברים שלא טובים-לשנוות,
במקום בהם לדבוק ולהתעמק.

במקום לבכות על זה שפגע בי,
תבין-הבעיה היא לא באדם שפגע בך,
אלא בתחושות שנוצרו אצלך.

ודי, די עם "הרצון למות",
כולם זוכים למות , אבל תנסו לחיות,
את זה כנראה לא תרוויחו, אם כל הזמן תצהירו "בא לי למות"

שיהיה לנו רק שבוע טוב, והרבה יותר חיובי מהאחרון.