צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפילו בחושך

לפעמים נדמה לנו שאנו מכירים את האנשים שנמצאים סביבנו......
לפני 16 שנים. 21 בספטמבר 2007 בשעה 10:13

כל כך הרבה פעמים ביקשתי ממך לדעת,
מפעם לפעם למרות שהיה לנו טוב,
חיפשתי סיבה, לברוח מעולמך.

כל כך הרבה פעמים נתבקשתי לענות-
" איך זה לאהוב ?"

האם האהבה שלנו
היא המסקנה היחידה,
שלמענה אנו יחד?
האם האהבה היא המקלט שלנו?
אם בתוך זרועותיי את " נשרפת"
האם הלחישות שלך באות מהמקום הנכון?

לפעמים האופן שבו את אורזת את מילותייך-
גורמות לי לחשוב מה בעצם אנחנו זה לזו.
האם זה משחק?
לא יכול לסבול את העובדה, שאנחנו משחקים,
המחשבה של לעזוב , ממזמן אותי לא מפחידה.

רוצה לעטוף אותך בזרועותיי,
בפעם האחרונה,
בידיעה שלשם לא חוזר,
לא בריא לי המקום שאליו הגענו,
מצטער.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י