אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפילו בחושך

לפעמים נדמה לנו שאנו מכירים את האנשים שנמצאים סביבנו......
לפני 16 שנים. 24 בנובמבר 2007 בשעה 14:42

אתמול הגבתי בקיצוניות יתרה,
הצלחת בלי להרגיש ללחוץ לי על הכפתור המעצבן,
שאוטוטו גורם ליד ימין להתרומם-
ולא, לא למטרת הנאה מזדמנת ,
אלא מתוך כוונה להלביש אותה -
על לחייך השמאלית בחוזקה.

יושב לי להנאתי, ואת מנסה להתחיל בשיחה מאוד אינטימית וקרובה,
מכירה את חברתך הטובה ( מעניין ת'סבתא שלי שאתן מכירות מכיתה ג')
את מתחילה בשאלות , מאוד מעצבנות,
מספרת על ההתערבות המטומטמת שעשיתן עליי,
ודרך ההצגה- אוי אוי אוי כפי שכבודה אמרה.

או שאת שיכורה או שהאינטלגנציה היא ממך והלאה -
רוצה להאמין שהשיכרות ערפלה את דעתה .
לא מתנהג כך בדר"כ, וממש לא נעים לי ,
אבל פשוט קמתי, מתבונן בעליבות
עליתי על השולחן והלכתי בלי להוסיף מילה-
וזאת כדי לא לפגוע מעבר למידה.


מזל שהייתה זו המקסימה עם הציצים, שאת מצב רוחי תמיד משפרים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י