בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפילו בחושך

לפעמים נדמה לנו שאנו מכירים את האנשים שנמצאים סביבנו......
לפני 16 שנים. 22 בינואר 2008 בשעה 17:45

קבענו שעה,
עמלתי קצת על התפאורה,
הרי מרבית הזמן היא הייתה מוקפת בעלטה.

דפיקה בדלת, היא נכנסת,
רואה את המסכה- ועוטה לראשה.

נעמדת, מחכה להוראה.
מתקרב, היא מרגישה את נשימותיי ואני את שלה.
מסיר ממנה לאט לאט את החולצה,
המכנס יורד, תחתון, חזייה- ובין לבין נושך פטמה.

מרגיש את הלמות ליבה,
אז מעביר לשון על עורפה.
היד גולשת על עורה,
מרגיש את רטיבותה.

לא מרפה את האחיזה החזקה, רגל בתזוזה-
ובשנייה, היא מתקפלת ונמצאת על הרצפה,
בתנוחה שעליי אהובה.
נעמד מולה, היא בטח מדמיינת מה עומד מולה.
היא שומעת את הרוכסן נפתח, המכנס מורד,
אני מכניס אצבע לפיה,
וגורר אותה לזירת הפעולה.

וואו איזה המשך היה......

fullspeed - ודוקא בהמשך אתה עוצר?
רוצה המשך בפוסט הבא,
נשיקות חומד
אוהבת לשמוע אותך משתולל
לפני 16 שנים
momi​(שולט) - :)
מה אני סוטה?
הרי יש לי תדמית רצינית לא?
לפני 16 שנים
lalla - looks like you're back in action in every possible way.... good for you!
לפני 16 שנים
momi​(שולט) - :)
חזרתי עם תעודות וקבלות
לפני 16 שנים
עדן בלי צנזורה​(שולטת) - בטח שאתה סוטה מהזן הכי משובח,והסוטה שכותבת לך רוצה המשךךךךךךךךךךךךך,כפישששששש?
מה אתה עוצר לי באמצע האקשן? מה זה פרסומות?
לפני 16 שנים
momi​(שולט) - חחח :)
פרסומות? לא
פרומו? אולי
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י