לפני 16 שנים. 27 בינואר 2008 בשעה 18:50
ביום חמישי הייתי עד לשיחה בין קולגות לעבודה, אצלי בממלכה.
מקשיב ולא מביעה דעה,
אם כי דעתי בנושא מאוד מוצקה,
ולחלקן יכולה להיות מציקה.
אני חש בכאב של האמא, שכל כך קשה לה,
אבל עם כל הקושי האלטרנטיבה אומללה- היא מרחיקה את הבת שלה ממנה-
ולא כל כך במודע.
לאחר שכולן עזבו, לעבודת הקודש,
התיישבתי לידה,
ובבכי שלה אמרתי לה את כל מה את מה שאני חושב,
ואפילו רקמתי לה תכנית מגרה,
אם היא תרגיש שהיא רוצה הצלה.
היום מגיע לעבודה, ופתאום מוציאים אותי מהממלכה,
אני מקבל חיבוק חזק ונשיקה, מסתבר שירד לה האסימון,
הבינה מה הדבר החשוב-
הבת שלה.
