אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפילו בחושך

לפעמים נדמה לנו שאנו מכירים את האנשים שנמצאים סביבנו......
לפני 16 שנים. 20 באפריל 2008 בשעה 12:59

המתנתי כמה דקות, והמשכתי בנסיעה רחוק-
שוב לבד, כנראה שאני די מכור ללבד הזה.
בדרך עוצר, למסיבת נישואים מלכותית.

כאילו ונכנסתי לארמון, אני וההיא ואלו שאיתנו
עומדים פעורי פה- הם מהעיצוב…..
אני בביקורת שלי עליתי על כמה שגיאות …איך טועים כך..?
אבל הם אולי בלי רכבת שמטיילת בעולם, ואני כנראה צריך ללמוד לשתוק.
והפעם למדתי- לא שיתפתי.

מולי ישבה בחורה נחמדה-
תמיד הייתה ברקע- היכרות לא הייתה,
מסתבר שלשנינו יש הרבה במשותף
אפילו לה רכבת כמו שלי,
ויחד ברחבה המון.
אם שנינו לא היינו אוהבים בנות,
אולי היינו יכולים להתפתות....

קצת אחרי חצות, מרגיש שחייב ללכת,
ולהשתמש בציוד שאיתי תמיד.
קובע איתה בחוץ למשימת פינוק,
אחחח…….

בבוקר בקושי קם לעבודה,
מקשיב לשטויות-הראש שלי במקום אחר,
לאן לנתב את הרכבת?



עדן בלי צנזורה​(שולטת) - אמממממממממ רכבת עד לצפון נשמע אחלה לא???
שמחה שנהנת,כי יו נאו כשלך טוב אז גם לי...יקירי....נשיקותיי
לפני 16 שנים
momi​(שולט) - יש מצב.
}{
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י