לפני 16 שנים. 4 ביוני 2008 בשעה 18:24
הרבה פעמים אני מדבר,
אך מכוון את מילותיי לאחר שמקשיב
ששומע ולא מגיב.
עושה זאת הרבה בעבודה,
והיום שמעתי מנתיני בממלכה,
תגובה שדי הפתיע אותי,
אך באותה מידה, לוותה במחמאה.
הם דיברו על שולטים ושולטות נוספות,
אך מייד ביקשתי להפסיק.
ואז נתין אחד אליי פנה, לאר ששנההיה בהדממה ואמר:
"אותי אתה מאוד מלחיץ, ונראה לי שכמעט רובם שותפים לדעתי,
התגובה שלך לא צפויה, אתה יכול לצחוק איתנו ומייד להיות הכי רציני,
מה גם שאף אחד לא מנחש איך אתה פתאום תענה,
אבל אתה היחיד שאני אוהב בממלכה הזו, ורק עליך סמכתי, גם אם כעסתי......."
וואו, לרגע לא יעתי מה להגיד,
עד שנתינה מאוד חכמה אומרת
"וואלה, באימא שלי , הוא צודק...."
יש לי בממלכה הרבה סיפוקים קטנים
היום אני מסופק מנטאלית.