לפני 15 שנים. 5 ביוני 2008 בשעה 17:31
נוסע, רחוק
עובר בנופי ילדות.
מרשה לעצמי להעלות זכרונות,
למזלי הייתי לבדי-
הדמעות החלו זולגות.
מגיע לאותה פגישה חשובה,
עצבני, מתוח, ורגיש מאוד.
מולי כבר ישבו כמה רופאים.
ואז אחד שואל:
"ולמה אדון מומי אני צריך להתחשב במצבך?, הרי נראה שאתה בכושר ושומר על עצמך?"
עניתי לו, ואצטט:
"אתה לא צריך להתחשב במצבי, אתה חייב! הרי רופא בכיר ממך, ומוסמך, סיכם את דבריו. ואיך אני שומר על עצמי ממש לא לעיניין,-אלא אם כן אתה בעיניין....,
וואלה בלי לענות לי , רשם 45, ולשלח אותי להמשך יום.
נראה לי שאם היה מעמיק איתי בשיחה היה רושם לי גם 21 ונפשי!
