בניתי כל כך הרבה מחסומים,
עטפתי את עצמי בקליפות כה צמודות
אימצתי התנהגות ברורה לסביבה, ואולי לא לי?
לא אפשרתי לאף אחד לחדור לתוך נפשי.
ובעיקר שיחקתי משחק עם חוקים ברורים,
כדי להימנע מהתמודדות עם תהליכים דומים וכואבים מיחסים אחרים.
אני מרגיש שמשהו נסדק, כן שחררתי שליטה.......
אבל אני לא מרגיש עם זה-רע.
אני לא יודע מה הרגשת,
אבל אני יודע שלא הצלחתי להירדם ולו לשנייה-
לא בגלל שלא הייתי עייף,
הייתי עסוק בלהתבונן, ולנסות להבין- מה קורה לי?
למרות שנפגשנו, והיה נראה שמלכתחילה אין לכך המשכיות.
אני הפנמתי את המסר, וזה אחד מתפקידיך כנראה.
קיבלתי את המסר הזה, כל כך הרבה פעמים לאחרונה,
והעדפתי להניח בצד ולא להקשיב-
עד אתמול- כששמעתי את המילה שיצאה מפיך,
והיא נשמעה לי כל כך אמיתית- אולי רק בגלל שזה מדמותך
ירד לי האסימון-
אני מחמיר עם עצמי יותר מידי!
לפני 15 שנים. 20 באוגוסט 2008 בשעה 14:52
