אפילו בחושך

בדר"כ אני "אוהב" לסכם דברים,
הפעם אני לא יכול.
באתי עם מערכת של משוואות, הנחות וקשרים לוגיים,
הרגשתי שהייתי X עברתי ל-Y ומשלשום Z
הצלחנו להגיע לאיזה פתרון למשוואה,
ולא לבח"מ.
שלם עם זה?- לא יודע, ימים יגידו...
בטוח בתשובה?- אני חושב שכן.
מרגיש טוב?- כן ולא.
יודע מה רוצה?- לא כל כך, אבל מסתבר שלא ידעתי הרבה זמן.

אני בצד שאף פעם לא הייתי בו,
חשבתי אתמול , מאוחר, להגיע למקום מוכר,
המכונית התחילה לנסוע,
אבל בפנייה הראשונה עפתי בחזרה לבית.
אני חייב להיות נאמן-לעצמי!
להיות במקום שמרגיש לי טוב,
ולא מנתק אותי מעצמי.

אומרים שכשדלת נסגרת נפתחות כמה,
אבל-
אני רוצה לשבת בחדר שלי,
עם תיק במסע שלי,
עם החוויה החדשה שנוספה,
עם הגודש שבנשמה,
עם ההרגשה.
לפתוח דלתות- אפשר מאוחר יותר,
אחרי שאעבד עם עצמי כיוונים.

מתבונן ברכבת בפרטית שלי,
היא קוראת לי- הגיע הזמן לעבור תחנה....?
לא יודע, התחנה הזו הייתה טובה לי,
שחררה אצלי משהו שלא חוויתי באף תחנה-
הרגשתי את הנשמה, אחרי הרבה תחנות "חניקה".

מי שמכיר אותי טוב, יודע שהמילה שלי היא NEXT!
לא יכול להגיד את זה היום.
NEXT? לאן?

אני יודע שיצאתי מלך! ( ולא למך)
ואני בהחלט יודע שאני יודע ורוצה לאהוב,
הרי אני אוהב את עצמי היום מספיק,
כדי לאהוב עוד....