אפילו בחושך

בוקר,שוב מתעורר מוקדם מידי,
משהו בי משתולל, ואני לא יודע להצביע בדיוק על הנקודה.
אולי זה הזמן לבריחה קלה?

רואה את הרכבת מחכה לי בפינה,
משהו בי רוצה לעלות עליה ולהחליף תחנה,
אבל משהו שפויי בי אומר?
"אתה באמת רוצה להגיע להתחיל שוב באותו מסלול?"

מחליט לצאת מהבית, זז מוקדם לכיוון הים,
נותן לקרני השמש האחרונות ללטף את גופי,
ולרוח הקלה לנער את נשמתי.

אולי זו בריחה מועדפת.

הכיסונית הזו צדקה!