אפילו בחושך

נותן לגשם לשטוף עוד שכבה ,
מאפשר לרוח להעיף עוד קליפה מחומת חיי.
מתבונן בעצמי לא פעם בדהירה ללא הרכבת,
וכן-אני אוהב את התוצאה.

יוצא מתוך הכלוב שבניתי במו ידיי,
מתוך המסגרת שבה יצרתי מערכת חוקים, וכללים נוקשים מסתבר.
משתחל מבין הסורגים-
פורץ , לתוך חיים אמיתיים.

מסתבר שאני הכי טוב בלשפוט את עצמי ל"חומרה",
אבל היום אני אפילו פה משחרר.
לא הכל קורה בגללי,
לא תמיד בי האשמה.
יש תהליכים שמתרחשים במוחות אחרים-
ולהם אני לא אחראי.

מוצא את עצמי מלא באנרגיה אחרת,
כזו שלא נותנת לי לישון הרבה.
מוצא את עצמי טעון, ברגשות-
ופחות בריגושים.
מוצא את עצמי צוחק הרבה.

מוצא את עצמי מכיר יותר ויותר,
את הנפשות שמלוות אותי כמה שנים,
מוצא את עצמי, מכיר את נשמתי.