אפילו בחושך

אני בתקופה של ניתוקים- מארגן לי קצת את החיים.
אם הקשר עושה לי רע- אז אין לי סיבה להישאר בסביבה.
למרות כל מה שהיה- היחסים שלנו בהדממה.
נכון, היינו חברים סיפרנו הרבה אחד לשני,
אבל כעת פני הדברים אחרים.

אני רואה אותך כל יום בעבודה- ובי את כבר מעבירה חלחלה.
את מרוכזת בעצמך, ולא מבינה עד כמה את ממאיסה.
את מתרוצצת תמיד בסביבה-אבל אני בחרתי בשתיקה.
את עליי כועסת ואולי בצדק:
אין לך למי לזיין בשכל,
אין לך את הטרמפ הקבוע לעבודה וממנה,
אין לך את הצלמית במסנג'ר- שכשהיא הופכת לירוקה את מיד מציקה,

את מנסה ולא בחוכמה, להפנות חצים,
אבל למזלי את פרצופך חשפת ברבים.
לא פעם שמעת ממני כי הלשון שלך הורסת לך הכל,
היום אני מעדיף להתבונן אך ורק בצללית שלך ואפילו לא לרחם.