אפילו בחושך

פורים הוא אחד הימים,
שבהם אני ממש שמייח שעובדים.
בדרך רואים את כולם מחופשים,
ובעבודה ממש חגיגת צלילים וצבעים.
זהו החג שבו לובשים/עוטים מסיכה, אבל כל כך הרבה מסיכות אחרות
שאיתן אנו מהלכים יום יום-פשוט מתקלפות.
בגדים מהארון, משקפים לא פעם את המאווים והרצונות החבויים.
חלק מהמתבגרים , מתנהגים היום , כמו אז בפורים.
לפי ההתנהגות במהלך השנה אפשר לדעת למשל-
מי תתחפש לזונה, ומי ילבש שמלה ממש...
אבל השנה הייתה לי הפתעה,
שתי קולגות עטו בגדי פטיש שחורים , והדליקו אצלי כמה חושים,
וכל כך הרבה מלכות, ולא במלכות אסתר עסקינן,
כי בגיל שלהן, אף אחת לא חושבת עליה-
כל כך הרבה שחור, חשבתי לרגע שהמסיבה בדאנג'אן הוקדמה לבוקר.
שחור גותי אני רגיל לראות גם ביום יום , אבל היום,
מלכות ממש:
לבושות שחור, מדדות על עקב, בגדי פטיש שלא מביישים אף מלכה אמיתית,
ראיתי אחת שאפילו יודעת לשלוט בשוט- מצליפה ב"צחוק" ,
וכבר ראיתי את הניצוץ ואת הפוטנציאל.
מזל שאף אחת לא התחפשה לשפחה, כי רציתי נורא לתת איזו הצלפה.
מתחיל להיות מעניין יותר בעבודה,
ולדעת- בעוד כמה שנים תשתחררנה הרבה מלכות לסביבה,
חייבים לחלחל להם גם עניין השפוטה,
כדי שלי גם תהיה הרבה הנאה.

חג שמייח לכולם ונתראה הערב.