אני פוגש בך כל יום,
לא הסתרת ממני מאום.
חשבת שאת חברה, ושיתפת בלי הכרה-
ומאותו רגע הבנתי שאת צרה צרורה.
את חושבת שאנשים טיפשים,
אבל במוחנו יש עוד כמה גלגלים,
שלםעמים מסתובבים סיבובים נוספים.
מצטער חמודה אני לא שותף לדעה,
שכדי להתקדם רצוי ואפשר להתקדם על גוויה.
מאז עליי את כועסת-
ולרגע לא הבנתי למה עליי צועקת?
ירד האסימן הפעם ממש מהר,
והחלטתי שיאללה- נותנים למצב להתדרדר.
את עשית טעות מרה,
כדי לזכות ממני לתגובה בונה-
צריכים להיות בשליטה.
את כנראה אותי לא כל כך מכירה,
כי אחרי התגובה כמעט נעצרה לך הנשימה.
את עשית טעות ואמרת מילה,
שאותי מוציאה מהשלווה.
אני יודע שאני קיצוני,
אבל זה אני - לטוב ולרעתי,
מכיר בעובדה.
ממחר כשניפגש בעבודה,
את תדעי שפיך צריך להיות בדממה.
היום ממני את פוחדת,
ןביננו-את צודקת.
לפני 17 שנים. 22 במרץ 2007 בשעה 19:43