שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אפילו בחושך

לפעמים נדמה לנו שאנו מכירים את האנשים שנמצאים סביבנו......
לפני 17 שנים. 23 ביוני 2007 בשעה 18:07

הזמנת אותי כדי לעשות לך נעים,
שעה שלמה של שתיקה,
רק מוסיקה שמחלחלת לנשמה,
והידיים שלוחצות ומבינות את עוצמת הכאב.

מקפל הכל, מוכן לתזוזה,
"אני מכינה קפה ורוצה שתצטרף"
שמח, כי ממילא אין לי תכנון אחר,

"אני נוגעת בחיים, אבל החיים לא נוגעים בי"
הבחורה שפכה את סגור ליבה,
והייתי עד ליותר מדמעה.
רוצה לגעת , לחבק-אבל משהו בי עוצר,
אני לא יכול להרשות לעצמי לערבב.

בימים אחרים הייתי אותה שופט,
ובה לא מטפל-
אבל ככל שאנחנו גדלים-
אסור לנו להיות שופטים.

כל הדרך חושב על עוצמת הכאב,
וחושב על הדברים שנצרבים בלב.
כל אדם שאנו מכירים מזמן לנו הכרות עם עצמנו,
ונערת הליווי שיקפה בפניי משהו שאני פוחד ממנו ביחסים.

בדרך חזרה מקבל ממנה הודעה: " תודה על הכל- שבוע הבא באותה השעה".




צ'יטה​(שולט) - אחרי שהגבת אצלי, אני עוקב קצת אחרי הפירסומים שלך. אני יסודי כזה.
שתדע לך שאני מרגיש בהם משהו עצוב
מאחל לך אהבה, איש שאני לא מכיר
הרבה אהבה
לפני 17 שנים
momi​(שולט) - תודה רבה לך , להיותץ יסודי זה טוב.
יצא לנו להכיר ולפטפט כמה פעמים-
שבוע טוב לכם
לפני 17 שנים
Madame T​(שולטת) - היי מומי, שמחתי לראותך אמש כתמיד, אבל ממתי אני צריכה למשוך אותך לבוא לרקוד? :))

לגבי העצב שצ'יטה חש בך, אולי יש בזה משהו, מתחת לפני השטח...

ניפגש שוב ורק בשמחות :)
שבוע טוב.
לפני 17 שנים
momi​(שולט) - היי יקירT
שמח תמיד להיות במחיצתך, לפני שעזבתי חיפשתיך ולא מצאתיך
שבוע טוב
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י