אפילו בחושך

את הארוע היום, לא ישכחו לי בחלום,
מכין לי לאכול , והפקק קופץ פתאום,
לא בא לי להתלבש, מסתכל בחדר מדרגות,
ורץ לפקק, מרים ובום הדלת נטרקת.

לא יודע מה לעשות ומתחיל לצחוק,
ידית חיצונית אין, והמפתח בפנים,
ואני פה אף אחד לא מכיר,
מזל שהתחתונים עליי.

בריצה עף לבית הורי, וצוחק לעצמי
מתפלל שמישהו נמצא שם.
כדי למנוע מבוכה ולהגיע כך אליה לעבודה.

בדרך עליי מסתכלים,
שני פקחים ברחוב אותי בוחנים,
ואוי לבושה, כמה שכנים התחילו שורקים,
חיוכים, אוי כמה חיוכים....

יש, אמא פתחה, הייתה המומה,
הרבה זמן היא לא ראתה אותי רק עם תחתונים.
" מומי מה קרה? " , צחוק פרוע נשמע בדירה,
מריצים סרטים ותרחישים, ובעיקר מחקים את השכנים
שהיו עדים.

"אופיק אל אהבל" .
אחרי שעה של צחוק, נפתרה הבעיה,
והותקנה ידית שלא תהיה פעם הבאה.

חשבתי שזה נגמר, אבל אחים שלי מתקשרים,
וכולם כמובן עליי צוחקים......