היא עמדה מולו נבוכה ונרגשת
הוא הצמיד אותה אליו בחוזקה
נשק לצווארה ולתנוך אוזנה
הוא נשק לפיה בלהט
ואז הסתכל עליה מחייך
דמעות של צורך מילאו את עיניה
ורגשות תשוקה שדוכאה
היא רצתה אותו והוא ידע את זה
הוא דחף אותה לכיוון המיטה
הפשיט אותה מבגדיה
והשכיב אותה
הוא גהר מעליה
הוריד את חולצתו ומשך את מכנסיו מעליו
איברו הזקור היה מול עיניה
הוא הרים ידיה ונתן לה לנגוע
היא נסערה כולה למגע איברו והייתה נבוכה
זונה טובה הוא אמר לה
הוא פישק את רגליה וחדר אליה
היא גנחה בקול בהנאה
היא חיכתה זמן רב לכך וקיבלה אותו ברצון
הוא משך בשערה בחוזקה
דואר עליה היא הצמידה את גופה אליו
מרגישה את תנועותיו יורדות ועולות
לאט יותר חזק יותר
היא גונחת בפראות
בתשוקה גדולה שלא ידעה לדכאה עוד
ובכול פעם באה לקראתו תואמת את תנועותיו
עד השיא עד הגל האחרון
הוא שכב עליה עוד קצת עד שנרגעו
ואז ירד מעליה הסתכל עליה ולחש לה
את הכלבה והזונה שלי
היא חייכה בביישנות ומבוכה
נרעשת לגבי רגשותיה רגשות שלא ידעה שקיימים בה
הוא עטף אותה בחיבוקו
והיא לא ידעה את נפשה מרוב אושר
הקשקושים של יהלום
לכול הפונים למיניהם
נסו לחשוב לפני שאתם פונים
אני לא עונה לפניות כמו כלבה שפחה וכו
תנסו לפנות לאישה שבי ולא לנשלטת אולי זה יעזור
ולכול דורשי שלומה של יערה46
יערה בסדר גמור שלומה מצויין
שהיא תרצה היא תענה לכם
סליחה על ההתפרצות תבינו
וזה הבלוג שלי אכתוב מה שאני רוצה חחח
אתה שידעת להקשיב לי
שדברת איתי ולא אלי
כן אתה שלא צחקת על דברי
ובאמת הקשבת לי
היה לי נחמד איתך לדבר
היה באמת אכפת לך
כתבת לי בלי להסס את האמת
בדיוק מה שאתה חושב
לא ניסת לשלוט או לקרוא לי כלבה
גלית הבנה ואפילו זרקת מילות עידוד
ניסת להראות לי את חצי הכוס המלאה
ולא את חצי הכוס הריקה
ולמצוא את הטוב בכל דבר
אז רק רצתי להגיד לך תודה
כן לך אתה יודע למי הכוונה
(אני)
כול דרך בחיים מורכבת מהמון צעדים
כול הזמן אנחנו במרתון למצוא את הדרך שלנו
מתי יבוא האושר מתי הזמן שלי להיות אני בלי מסכות
ככול שאנחנו יותר גדלים ככה אנחנו מגלים שאכן עשינו דברים
היה איזה שהוא שינוי התפיסה שלנו השתנתה לגבי הרבה דברים
ובכול זאת יש עוד כמה דברים שאנחנו רוצים ואנחנו צריכים להשיג
אז הנה משהו שכתבתי מיזמן חשבתי שזה רלוונטי בשבילי עכשיו
לפעמיים בדמיון מופיע כול מה שאנחנו רוצים אבל מפחדים לנסות במציאות
כמה פעמיים מצאת את עצמך מאונן עם המוח ?
כמה זמן הקדשת לבניית פנזטזיה כזאת או אחרת בניית עולם שלם שמורכב מרצונותייך
ומטרותייך
ומה קרה אחר כך כלום כי במציאות נראים הדברים אחרת
לפעמיים אנחנו חולמים ומפנטזים אך לא עושים דבר כדי להשיג את הדבר
האמיתי שלשמו הגענו לכאן
ואז שאנחנו מבינים שחייבים לנסות יכול להיות שזה מאוחר מידי
תגיד לעצמך שזה לא נורא לא לדעת
תגיד לעצמך שעוד תמצא
תגיד לעצמך זה לא נורא לטעות
תראה את כל מה שיש לך להראות
וכך לפעמיים זה קורה שאנחנו באמת שוכחים את המטרות שלנו את היעדים שהצבנו לעצמנו
עברו כמה שנים ואת נזכרת שזה מה שרצית ושואלת את עצמך למה מדוע
איך קרה שלא השגתי את מה שרציתי
אבל היה שינוי קטן והשגתי לפחות חצי ממה שרציתי אז זה כבר טוב
זה אומר שכן התקדמתי
אז אני לא עצובה וזאת מי שאני
והגעתי לאן שהגעתי בזכות עצמי ועם כמה חברים בדרך :-)
הרגשתי בודדה הקשבתי וצחקתי לשיחות של אחרים
נסיתי למצוא קשר אמיתי להתחבר אליו
באהבה ובכאב לדעת שהיד המצליפה היא גם היד המלטפת
ואז פגשתי אותך הרגשתי את הכוח שבך את הנוכחות שלך
ועצם היותך מה שאת אישה מקסימה ושולטת ללא רבב
למדת אותי ללכת לאט ולא מהר
צעדנו ורצנו אלפי קילומטרים יחד
איתך למדתי שאם אני נופלת אני יכולה גם לקום
הדרך הייתה ארוכה ומלאת חוויות
היו עליות וירידות
ואז עוד כמה מכשולים בדרך
אבל למדנו להתגבר גם עליהם
היה כייף ושמח יחד כול עוד זה נמשך
עד שזה נגמר בפתאומיות כזאת
עד שהתחלתי להבין ולרצות
עד שלמדתי לעוף יחד
אבל החיים כמו בחיים
תמיד מלמדים אותנו
שהציפור חייבת לעזוב את הקן מתי שהוא
ולעוף למחוזות אחרים ללמוד דברים אחרים
אהבתי אותך שהיינו יחד
אהבתי אותך שהיה קשה
אהבתי אותך שזה נגמר
ועודני אוהבת אותך תמיד
רציתי לצעוק שאני היא זו שכבשה את חלקת אדמתך
שאני והזונה והכלבה שלך
אבל לא יכולתי
אז שמרי לי פינה חמה בלב
הימים עוברים להם וחודש נהפך לחודשיים ואז שנה
ולפעמיים מרגישה צורך לחוות שליטה
משתוקקת לשוט על עורי למצבטים המכאבים לפיטמותי
לשבת לרגליך ראש מושפל
מחכה לקול פקודה שתבוא
קולך המצווה עלי לזחול אחריך על ארבע
להרגיש את כול התחושות האלה של תשוקה
של גירוי ופחד
על אותם העונשים על התמרדות וחוסר ציות
הרגשה שאני מרחפת התמכרות כאב המחטים
לספוג כאב אחר כאב בהנאה
לראותך על כיסא מלכות ואני מרימה מבט ביישני הססני
עורגת אני למגע ידייך המלטפות לקולר על צווארי
ואין כלבה מאושרת ממני
יש לי ימים טובים ויש לי ימים רעים
נראה שהלכתי לאיבוד בחשיכה אין סופית
הדרך שלי להגיע לגילוי עצמי
למדתי שהדרך שלי זה להקשיב ללב ולא לראש
החוכמה היא להבדיל בין השניים
שזה עדיין קשה לי
אז האם הדרך שהבחר בה היא הדרך
שתכתיב את מעשי אבל רק בתנאי
שאני לא מפירה את העקרונות שלי
ולהשאר שלמה עם עצמי
אני שואלת את עצמי אם זאת באמת אני
או שאני רק חושבת ככה
הדרך לאור לא נראת קלה
אבל זאת הדרך היחידה להגיע ליהלום שבי
שננסה ?
אולי הדרך שלי לא תמיד הדרך הנכונה
אבל אם כבר החלטתי ללכת בדרך הזאת
אז אולי לא סתם בחרתי בה
אולי מישהו כיוון אותי לשם
אז שתדע לראות את הדרך שלי
תדע לאהוב אותי
שם בתחילת דרכי
הדברים שראיתי אינם עוד איתי
הדברים שחוויתי נראים כמו חלום
ושם בסוף הדרך יש עוד כמה דברים
שעדיין לא הספקתי לראות ולחוות
אז היום אני פחות
ומחר אני יותר
אז ככה שאני רק רוצה להגיד שלום
ולא להתראות
כי אני עוד אמצא את דרכי
את השביל המתאים בשבילי
7 שנים עברו להם
אני אוהבת אותך יותר ויותר עם כל שנה שעוברת
ואני חושבת תמיד להזכיר לך את זה שלא תשכחי
וכמה אני שלך וכמה אני מתגעגעת
עברנו דיי הרבה בשנים האלה השתנינו גדלנו
ונשארו לנו זכרונות יפים
עם הרבה חוויות יפות אבל בחיים כמו בחיים לא הכל ורוד
ככל שאנחנו משתנים ככה גם הצרכים שלנו שמפנים מקום לדברים אחרים
אבל בכל זאת אנחנו יחד אוהבות אחת תשניה
שלך יהלום לרגליך תמיד גאה להיות שלך
ושוב אוהבת אותךךךך חולה לך על התחת :-)