צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הקשקושים של יהלום

לפני 7 שנים. 13 במרץ 2017 בשעה 19:32

הרגשתי בודדה הקשבתי וצחקתי לשיחות של אחרים
נסיתי למצוא קשר אמיתי להתחבר אליו
באהבה ובכאב לדעת שהיד המצליפה היא גם היד המלטפת
ואז פגשתי אותך הרגשתי את הכוח שבך את הנוכחות שלך
ועצם היותך מה שאת אישה מקסימה ושולטת ללא רבב

למדת אותי ללכת לאט ולא מהר
צעדנו ורצנו אלפי קילומטרים יחד
איתך למדתי שאם אני נופלת אני יכולה גם לקום
הדרך הייתה ארוכה ומלאת חוויות
היו עליות וירידות
ואז עוד כמה מכשולים בדרך
אבל למדנו להתגבר גם עליהם
היה כייף ושמח יחד כול עוד זה נמשך
עד שזה נגמר בפתאומיות כזאת
עד שהתחלתי להבין ולרצות
עד שלמדתי לעוף יחד
אבל החיים כמו בחיים
תמיד מלמדים אותנו
שהציפור חייבת לעזוב את הקן מתי שהוא
ולעוף למחוזות אחרים ללמוד דברים אחרים


אהבתי אותך שהיינו יחד
אהבתי אותך שהיה קשה
אהבתי אותך שזה נגמר
ועודני אוהבת אותך תמיד

 


רציתי לצעוק שאני היא זו שכבשה את חלקת אדמתך
שאני והזונה והכלבה שלך
אבל לא יכולתי



אז שמרי לי פינה חמה בלב

 

Master Jove​(שולט) - אין על יערה46
ואני בטוח ללא ספק שתשאר לך תמיד פינה חמה בלב ובקן שלה,
עכשיו כשאת כבר יודעת לעוף, תשמרי על עצמך,
יש המון זאבים כאן, שיטרפו אותך בלי להסב
לפני 7 שנים
יהלום לב הזהב​(לא בעסק) - Master Jove נכון אין על יערה46 שלי מתה עליה
ואני יודעת לשמור על עצמי תודה
לפני 7 שנים
יערה46 - תמיד ?
לפני 7 שנים
יהלום לב הזהב​(לא בעסק) - תודה יערה חולה עליך }{
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י