הקשקושים של יהלום

חדר הזיכרונות נפתח מחדש

נפתחה הדלת וגברת מבוגרת עמוסת זיכרונות

נכנסה והתיישבה על כיסא נוח 

שנועד במיוחד בשבילה

הסתכלה עלי ואמרה

כמה טוב שאת מצטרפת אלי

עברנו את אותה הדרך

רק שעכשיו אני קצת עייפה

המסע היה ארוך ואני קצת יותר מבוגרת

ולמזלי נפתח חדר הזיכרונות

כדי לשמור את הזיכרונות הכי יפים שיש לי  

וגם את הלא יפים כל כך

והוסיפה בחיוך אח איזה דרך נהדרת

אני רק ישבתי איתה והקשבתי

ואז חשבתי בליבי המסע שלה שונה משלי

אולי אנחנו עברנו באותה דרך

אבל עכשיו שהגעתי שוב לאותה הדרך

הכרתי אנשים ונשים שונים

בעלי צבע שונה וגודל שונה

ראיתי שפה ושם יש בעיות ולא קל למצוא להם פתרון

אך תמיד בסוף נשארים

אולי הגיע הזמן שלי

שאמצא את דרכי

האישה המבוגרת שמה לב שמחשבותיי נדדו להם

ואמרה כואב לעזוב את כל דיירי החדר והזיכרונות שהצורים בו

אני אומר לך שלום ומאחלת לך בהצלחה

היא נעמדה ויצאה מהחדר

אישה צעירה עם זיכרונות

בתחילת דרכה נכנסה והתיישבה

ואני קמתי הסתכלתי סביב

הגיע הזמן שאלך ידידיי

נגשתי לדלת ורגע של געגוע אותי מציף

הבנתי שלפעמיים כאב זה דבר ממכר 

תחושה שממנה אני מנסה להשתחרר 

לפעמיים כאב נותן לי להכיל את עצמי 

זה נורמלי ? 

זה צורך ? 

 זה פשוט טפשי   :-( 

כול הזמן אנחנו  רודפים אחרי הזמן

 יש כל כך הרבה דברים להספיק במעט כל כך זמן

אז איך לייצר זמן לעצמנו 

יש עבודה עבודה עבודה

ויש גם זמן שצריך להקדיש לעצמנו

ואנחנו מרגישים כל כך עמוסים  

ואז אנחנו עייפים מידי

ומזניחים דברים שאנחנו מאוד רוצים לעשות

מזניחים חברים ופתאום הפכנו למרוחקים

ומפינו תמיד שגור המילה אין לי זמן אין לי פנאי

מסתבר שיש אפשרות כזאת לייצר זמן

אם נקדיש קצת מחשבה איך לפנות זמן לדברים שאנחנו רוצים לעשות

לדברים שלא הספקנו לעשות

ובעצם מי אני שאומר דבר שכזה

אולי כי זה הדבר היחיד שישמור על השפיות שלנו זה דבר חיוני

לייצר זמן כדי שנוכל להיות טיפה מאושרים

לקחת זמן לעצמנו לצאת לחופשה מהמרדף הנורא אחרי הזמן

ואולי כי נמאס לי לשמוע אחרים אומרים לי כול הזמן אין לי זמן אין לי פנאי

אולי מחר אולי מחרתיים

נראה מתי יהיה לי זמן

אבל הדבר החשוב ביותר זה

שאם לכם אין זמן אז אני אקח את הזמן לעצמי ואעשה איתי דברים

כמו לצאת לחופשה לבדי עם עצמי ואנוכי

אם אין אני לי מי לי

ואם אתה לי אתה שלי

         :-) 

הראש שלי עובד שעות נוספות :-) 

שאני יודעת
שהיא חושבת עלי

שהיא מדברת איתי בבוקר

ואז מתחרמנת עלי וגורמת לי להרטיב

אני אוהבת לצחוק איתה

כי היא מצחיקה ומחייכת אותי

היא גורמת לי לחייך

היא תמיד מצליחה להביך אותי

בוקר טובבבבבבב 

היא אומרת שאני צריכה להיות נגישה 

 ואני שואלת למה 

היא עונה כי אני רוצה 

את צריכה ללבוש משהו שלא כולל 

תחתונים וחזיה תלבשי שמלה 

אני באמת לובשת יותר מידי צחקתי 

שוב אני מתביישת ונבוכה ( מה יהיה ) 

שהיא מתחילה להתחרמן
היא מתחילה לאנוס אותי
הידיים שלה משוטטות בכל מקום בגופי
כמה שאני מנסה להזיז אותם
הם חוזרות בעקשנות למקומות
שמחרמנים אותי מרטיבים אותי
עד שכול גופי בוער
ואז בלי לשים לב אני גומרת
בלי שרציתי אני גומרת

ואז היא עם חיוך של ניצחון
אז את רואה שאת חרמנית

ואני מתביישת ונבוכה

אני פותחת עיניים מפהקת וסוגרת אותם שוב
מנסה לחשוב אם להתעורר עכשיו
פתאום הרגשתי מגע חם על השדיים שלי
ידיים מלטפות נוגעות
כל הגוף שלי רעד מתענוג
ובמקום חבוי בגופי הרגשתי רטיבות
כמעט התפוצצתי
הזזתי את הידיים שנגעו בי
נסיתי להרגיע את גופי

שכבר החלטתי לקום הרגשתי מחוייכת
חשבתי איזה הרגשה נעימה לקום בבוקר

רציתי ליצור רגעים 

ראיתי שהייתי צעירה 

 חוויתי את זה 

עשיתי כמה וכמה דברים 

אולי אפילו מציתי 

או שאולי לא 

אני רוצה התחלה טובה
אני רוצה שנלמד לעוף יחד
אני רוצה להתחיל מחדש
אני רוצה הכרות כזאת ממכרת
כזו פשוטה וכזו כואבת

אני רוצה להגיע למצב
שאני בתחתית הכאב
ואז אני קמה ולא מפחדת
אני רוצה לכאוב בתענוג
להגיע לקצה גבול היכולת שלי
ולדעת שזה בסדר
שזה שם איתי ואני לא לבד

לצאת מהאפלה שנגררתי לתוכה
לדעת שזה שם מאיר את עולמי
מרפא את הסדקים שנשארו בי

רציתי רק לדעת הכל מחדש 

רציתי ללמוד שוב 

ללכת יד ביד 

לאט לאט צעד צעד 

אולי כן ואולי לא 

ואולי מציתי 

שהיא אמרה לי 

מצטערת אני לא ראש ועדת החריגים 

ואני חשבתי אולי כדי באמת 

שמישהו ייצג אותנו :-) 

אז חמודה אני שמחה שאני כלבת רחוב 

ולא משוייכת 

במיוחד לאחת שאין לה לב 

יהלום לשלטוןןןן 

חחחחח