בשרי ורוחי מרגישים אלייך כל הזמן
מרגישים אותך כל הזמן
מלאה בך
שלמה ושקטה
מעולם לא הייתי באמת שקטה לפני שהגעת
איתך אני יחידה אוטונומית
באיחוד ממלכות תמידי
סיפוח טריטוריות הדדי
אני יותר אני איתך
מה בכלל היה קודם?
איתך אני אהבה.
שדה הקרב שלנו זרוע פרחים בקניו
איזור המריבה הוא מגרש משחקים ירוק עד
אני מסתובבת בו עירומה עם פרחים בשיערי
לעולם חשופה ולא מוגנת
חופשיה, מרחפת עד כדי הזויה ומטופשת
לא מוכנה אליי קרב,
לא מקננת בונקרים לרחש מעופה של רקטה
(מתבלבלת יותר כי אתה אפילו לא חש שירית)
אוטמת את אוזני למשמע הסירנה המיבבת
צורחת כדי לשמוע רק את תוכי
הירוק הופך אדום
אני רצה במלוא כוחי לארגז החול
תופסת עמדה בזירה
אורבת לך. מוחקת את האודם
פושטת ועוטה צורה
קומתי מעצימה ברגע מכעס
העלבון הוא ברזל מלובן לגאוותי ולשקט
לשקט שהוא אתה ואני
והכל מתמוטט
דבר ממני לא נותר
הפחד משתלט והכאב מרסק
אני צונחת ומתנפצת
לכמה רגעים ארוכים
רק כדי להבנות שוב מחדש
חזקה יותר.
אוספת את עצמי עכשיו
כותבת שבבים פזורים
הדמעות שוטפות אותי
הפחד גואה והכאב שורף
ואתה בכלל לא כאן
בטוחה שאתה אפילו לא מבין מה קרה
יודעת שעוד רגע זה יגמר
אבל עוד לא
שוהה בקושי
רועדת
רוצה לחזור לישון
כמהה שתחבק אותי
בוא הביתה לעשות איתי שלום
איתך אני אהבה
אסוף אותי
התבוננן בי במבט הילד המשתומם:
"יפה שלי, מה בכלל קרה".
תזכיר לי שאני שלך
שלח את המפלצת לישון
השב אותי למציאות הורודה שלנו
הרווה אותי במיימי השלווה.
עשה בי שלום. עשה בי שלום. איתך אני אהבה.
לפני 16 שנים. 29 בפברואר 2008 בשעה 9:53