You'd kill yourself for recognition

תגיד לי אתה, מה עושים כשהמלכה שלך כל כך מאוהבת בך, עד שהיא הופכת סאבית במלוא הוויתה ולא מצליחה to snap out of it?!

אני נוזלת כולי, עיוורת מרגש ותשוקה, מרחרחת אחרי המקום שבו אתה נמצא, רוצה להיות קטנה וקרובה. חופרת ברגלייך, מתחכחת עם ראשי בכפות ידיך, מסניפה אותך, מגרגרת את פניי בחזך המפואר. מנסה לעורר משק כנפיים מבוים אחרון של עע ההיא, הזוהרת, בלוק של לטקס ועור, רק כדי שאולי תתייחס. תרה אחר כל מניפולציות הפיתוי שאני מכירה, בודקת מה יעבוד עלייך, מה יביא אותך אליי מלמעלה, אכזרי, נחוש וממתיק סוד. מעבירה לך את שרביט השליטה, זורקת אותו עלייך ואלייך בתקווה שתתפוס, בתקווה שלא יחזור כמו בומרנג, בתקווה שלא יפול ויתרסק. מעניקה לך את כל האחריות שיש לי עליי, לך. מתחננת ליחס, אני אקח הכל.

אבל אתה רק מסתכל עליי, ללא מילים. שומעת אותך אומר לי "כלבה טובה שלי", אך שפתייך אפילו לא זעות. אתה קר ומרוצה, אני רואה. אתה מדבר איתי רק בעיניים ודרך ידייך הענוגות שמושכות את שיערי ומכוונות את פעולותיי. אני רוצה יחס, אני רוצה כאב, אני רוצה שתדבר אליי בגסות, שתשפיל אותי. אני כמהה שתזיין אותי עוד ועוד ועוד, שתרווה את צמאוני. אני רוצה לטפל בך, ללקק אותך, אנירוצהלהיותהחמצןשאתהנושם. אני ואני ואני, yep. כל כך כיף להיות מלמטה, שקועה בים של פנטזיות בתוך מציאות סוטרת, הפכפכה. הוויה שכולה חסרת וודאות, ניזונה רק ממחשבה הישרדותית אחת - מה יבוא עכשיו?!

חודשים ארוכים אני מחכה לכניעה שלי מולך, אך זו סרבה להגיעה ובמקומה הניץ תמיד משק כנפי העל שלי והמבט המתנשא מעלייך. המחשבה שאתה תחליט מה לעשות בי נראתה לי כמו הזיה, כמו שקר גס, כמו חילול הקודש. כל כך קשה היה לי להכיל את עצמי לרגלייך, שאפילו המחשבה הכי קטנה של נשלטות אמיתית, שהיא לא משחק-מיטה, יכלה לגרום לי לטרן-אוף מטורף. והנה אני כאן, צמאה שתעניק לי מחסדייך, מאורך. strike, dear master, and cure my heart.



עע