רישמית הוכרזתי כעגונת מחשב.
הוא לא מת, אבל מקום המצאו ו/או מצבו, נקבע כל ידוע.
החוקי, לכן, נאלץ לחלוק איתי את מחשבו ואני נאלצת להתעלם מכל מחזרי הרבים,
לא לענות למכתבי האהבה והיאוש המציפים את תיבת ההודעות שלי,
ולהמנע מאבהבים (ככה מאייתים את זה???) ופלירטוטים וירטואליים.
אמש, יצא לאויר העולם הפרוייקט הנוכחי. שמו בישראל "פרוייקט בר מצווה"
המינידום מגיע לגיל מצוות ולכן, אנחנו עומדים להאכיל ולהרקיד 400 ממיטב חברינו, ידידינו,
קולגות לעבודה, חברים של הסבים והסבתות וכמובן המוןןןןןן משפחה.
ועכשיו, יש למצוא מכנה משותף לקהל משני מינים (זכר ונקבה ברא אותם),
משלוש תפוצות עיקריות (תימנים, יוונים ורוסים),
מארבע קבוצות גיל (של הסבים, שלנו, של המינידום ושפע תינוקות)
שחלקם חרדים וחלקם אטאיסטים...
בקיצור, שמח.
התאריך סומן, האולם נבחר ושולם בהמון טבין ותקלין
ואתם...
אם יש לכם רעיונות לבידור מתאים,
תקליטן הולם,
בגד שיישב את צורך להיות צנועה, אך בעלת חזון פורץ,
אני פתוחה להצעות.
רק בשמחות
ו
לפני 17 שנים. 17 באוקטובר 2007 בשעה 22:00