לפני 15 שנים. 24 במרץ 2009 בשעה 11:14
פעם ראשונה בהסטוריה.
בקשתי לדחות את מועד הגשת העבודה ,
בגלל העניינים הפיסיים.
מצד אחד, אם הוא יסכים,
זו תהייה הקלה גדולה.
מצד שני, בא לי לקבור את עצמי מרוב בושה.
32 שנים של התמודדות עם המחלה המחורבנת הזו,
ועכשיו, אני צריכה לבקש על נפשי.
פוי.
בסוף, אני אאלץ לקבל את ההחלטה ולעבור את הניתוח.
ומעניין לעניין באותו עניין,
אבא'שלי עובר היום ניתוח להסרת פוליפ מדרכי השתן.
זה כבר סיבוב שני.
הוא עושה קולות של גיבור, אבל אני יודעת שהוא מת מפחד.
מהניתוח, מהגידול, מההרדמה.
ואני לא יכולה לעשות שומדבר. לשנות שומדבר.
אני שונאת להיות חסרת אונים. בחיי ששונאת.
