פוסעת בעקבות האהבה

תמיד חשבתי על עצמי, כעל בוחנת אופי טובה של אנשים.

כשנכנסתי לכאן, מיד, היתה התנפלות של שולטים.

ממש כמו גורים במכלאה של "תנו לחיות ללחיות"

כל אחד מנסה למשוך תשומת לב , בצורה אחרת.

מתוך כולם, שלושה, חדרו את מעטה הפחד שלי.

שניים מהם, היו כמעט כמו שומרי ראש שלי.

תקופה ארוכה, לא שוחחתי אפילו, עם אף אחד,

לפני ששאלתי אחד מהם, על האדם.

ברבות הימים, צברתי ביטחון,

התחלתי להכיר את הנפשות הפועלות,

יצאתי לעצמאות. רבים הפכו לידידי נפש שלי.

אמיתיים. בטוב וברע. בבריאות ובחולי...

מהשלושה, אחד התאייד לו מחיי. סתם ככה

השני, מסתובב בסביבה. חי את הבדס"מ שלו

ואני יודעת,בטוחה שבכל עת שארצה או אצטרך,

הוא יהייה שם, עבורי.

השלישי, נער יפה עיניים.

חשבתי, שגבר אמיתי.

הסתבר היום כאדם קטן, נטול כל אינטליגנציה רגשית,

קטנוני וגס רוח.

מאוכזבת ממנו

ובעיקר מאוכזבת מעצמי.

חשבתי שאני בוחנת אופי טובה יותר.











*תזכורת לעצמי - תפסיקי להאמין/ לבטוח/ לסמוך על אנשים.