הכניסה לבלוג באחריותכם הבלעדית...

אני יודעת שאני לא נשלטת
אבל אני לא מוכנה לוותר על המחשבה שאולי אני כן
סשן חד פעמי כבר לא עושה לי את זה
עשיתי, היה נחמד (לרוב גם חציתי את רוב הגבולות שאהבתי לשים לעצמי)
היום אני יודעת שאני אנסה שוב רק כשאני אהיה מוכנה להסיר את כל ההגנות
וכנראה שלא חסר לי כאלה
בינתיים ההודעה עם מספר הטלפון נמחק לי
נותן לי קצת הפוגה
לחשוב
ולהילחם בעצמי
מצד אחד פחד
מצד שני תשוקה עזה להתמסרות
ומצד שלישי המוח שלא חודל לעבוד שעות נוספת
והגוף שצמא לחוות
כשהגוף כאוב המוח שקט יותר...