אלכימאי המקורי

[b][i] האוכל לאהוב אותך.?התוכלי לאהוב אותי.?איזו אהבה אוכל להעניק לך..?איזו אהבה תוכלי להעניק לי.?מה זאת אהבה ?מהיא אהבתנו.?אולי......? העובדה שאני זקוק לך בכל שעה , או שאת זקוקה לי בכל שעה ? האם נשיקה , חיבוק , ליטוף ,דמעה ,רגע של תאווה ,להחזיק ידנו על מנת לטייל בתוך חלום , האם זו אהבה ? הדרך מלאה בכל הזבל הזה, לצידיי הדרך אני רואה נשיקות שנרקבו ומעולם לא היו נשיקות ,והחיבוקים שמעולם לא היו חיבוקים , הליטופים שמעולם לא היו ליטופים,ואני יכול לראות הבטחות משומשות ממוחזרות בכל רגע ומילים נעימות שהרוח לוקחת עימה. תאמרו לי מה נדע על אהבה ?אולי רק את כל אלה !!!

בגיל ארבע בערך הילד מתחיל להבין , אז הוא סוטה מהדרך , אז הוא לא טבעי עוד. אז הספונטניות אבודה. עכשיו הוא יחייה לפי הכללים.ברגע שאתה מתחיל לחויות לפי הכללים, אתה סובל . אתה סובל מפני שאתה אינך יכול לאהוב באופן ספונטני. אתה לא יכול להנות ,אתה לא יכול לרקוד , את לא יכולה לשיר . ברגע שהתחלת לחיות לפי הכללים.עליך לנוע לפי מודל קבוע והחיים הם אף פעם לא מודל קבוע הם בזרימה .ואיש אינו יודע לאן הם זורמים.ברגע שהתחלת לחיות לפי הכללים אז אתה יודע בדיוק לאן אתה הולך ..אבל עמוק בפנים הזרימה פסקה . עכשיו אתה פשוט מתנוון . אתה פשוט מת . כי אתה כלוא . וקשה מאוד להבחין בכלא. אם אתה לא לגמרי עירני, לא תהייה מסוגל להבחין בו. זה כמו שריון בלתי נראה מסביבך ...!!!

[b] נוגע לא נוגע ? זו שאלת השאלות...לפעמים אני תוהה מי שם...מי הבעל ביית מי המארח של המחשבות.. זו המהות הכואבת שהכל יגמר ואתה לא תזכור כלום...וברור לי כשמש שאני חוזר...ותארו לכם היינו חיים לנצח ההיה אפשר לחיות לכל הזמן באותה חליפה...? תהיות אלכימאי

האושר אינו מצוי במחר, ואף לא באתמול,הבוקר הוא "הייתכן "והייתכן"אינו קיים.כל עוד הוא אפשרות. ,אין לקוות לאושר של המחר,משום שלעיתים כאשר הוא מגיע המחר הינו כבר נחלת האתמול..מאחר והאתמול הוא עבר,והעבר פסק להיות קיים .האושר נמצא בהווה.בשנייה בה אתה חיי.במידת מאבקך להשגת האושר שבהווה, אתה יכול להיות מאושר.נולדת כדי להיות מאושר.אולם, לא יהייה מאושר מי שטרם התחיל להאבק למען אושרו...