חוויות

חזרתי הרגע מדייט שאליו הסכמתי להגיע אחרי שהמשפחה התאגדה בכוחות משותפים ושכנעה אותי.
הבחור הוא בן של החברים של המשפוחה. מכירה אותו מגיל קטן מאוד.
מסתבר שהבחור מאוהב בי למעלה מ-10 שנים אך מעולם לא אזר אומץ להציע לי לצאת איתו.
כשהציע סוף סוף לא ידעתי איפה לקבור את עצמי קודם.
אמא אתמול איימה עלי בשיחות טלפון כל היום שאסכים להפגש איתו וצעדת המוות נקבע להיום ב-21:00.
הסברתי לו איך להגיע לפלורנטין ( שיהיה לי קרוב לברוח), כשהתקשר להודיע שהוא שם, הוריתי לו לתפוס שולחן, להזמין לי מרגריטה מלון ולחכות.
אחרי רבע שעה של ייבוש ירדתי בשמלה קיצית חדשה, מחשוף עמוק ( עמווווווק מאוד) וסנדלים.
יכלתי להרגיש את הפחד שלו ממרחקים, וכך גם מצאתי את השולחן בו ישב.
המרגריטה חיכתה לי בקוצר רוח, ואני לה.
הוא לא הפסיק לקשקש, הוא דיבר ודיבר ודיבר ודיבר. השחלתי מילה ואז הוא המשיך ודיבר ודיבר ודיבר, כנראה שבאמת נורא התרגש. הרי לא כל יום אושיה שכמותי מסכימה לצאת איתו לדייט 😄

כעבור שעה וחצי אמרתי לו שאני חייבת להגיע למסיבה ולכן כדי שנזוז.
הוא שאל לדייט שני, אמרתי ו שאחשוב על זה.

בנים, כשאתם סוף סוף אוזרים אומץ ומציעים לבחורה לצאת:
א. תחמיאו לה, תפרגנו תפרגנו, זה תמיד עושה נעים לשמוע מחמאות והרבה מהן!
ב. אל תקשקשו ללא הרף, זה לא באמת מעניין, תנו להשחיל מילה. תשאירו מקום לסקרנות ושאלות ורצון לגלות דברים בהמשך.
ג. אל תרעדו, אל תזיעו בטירוף, תתרגעו ותתרווחו, צבי מבוהל אל מול פנסי מכונית זה לא מושך. ואנחנו מריחות את זה ממטר (תרתי משמע).
ד. אל תספרו לבחורה כמה פחדתם להזמין אותה לדייט, הציטוט המדויק הוא: " אני נורא פחדתי להזמין אותך, את יודעת, אני לא בקלאסה שלך". תפגינו בטחון עצמי, תנו לה לחזר קצת.
ה. פשוט תהנו. גם אם לא יהיה דייט שני, לא נורא. ניסיתם.



יאללה, מסיבה.