בת 25 היום.
מחייכת- דומעת.
ככה זה, בכל שנה, The birhday blues.
כל כך הרבה חגיגות מתוכננות לי, היום ארוחת צהריים עם אבא, בחמישי חוגגים במועדון אצל אורלי עם כל האנשים האהובים עלי, בשבת ארוחה עם המשפוחה ובשבוע הבא בילוי עם הוניליות.אם לא כל האנשים שיזמו את כל זה בשבילי, חושבת שאת היום הזה הייתי מעבירה בשינה, מול הטלויזיה ובמענה לאיחולי המזל טוב בפון,באס אם אסים ובמחשב.
שבוע החגיגות התחיל בבחור אחד מיוחד.
הוא התרוצץ וטרח והשקיע.
הוא קיבל את פני בחיבוק אוהב לצלילי שיר יום הולדת ובלונים.
הוא בישל בשבילי פירות ים ברוטב עם פסטה מתולתלת ליד, ירקות, קרקרים, גבינת עיזים,חצילים וכמובן יין- לארוחת ערב במרפסת המפורסמת כשאת עיניינו מנעימות הנרות ואת אוזנינו ג'יימס בראון.
הוא קנה לי מתנה מקסימה כשאליה מצורף כרטיס ברכה מקסים אף יותר.
הוא הביא סרט משעשע.
ולבסוף הביא את עצמו, את ידיו, את שפתיו, את גופו.
לא יכלתי לבקש להתחיל את שנתי ה-26 בצורה מוצלחת ומהנה יותר.
תודה רבה לך על שעשית את יום ההולדת שלי השנה לטוב יותר,
על נוכחותך בחיים שלי,
על האהבה.
אוהבת אותך מאוד וכל הזמן!
אימו שמנסה לשרוד את היום.......
לפני 15 שנים. 11 באוגוסט 2009 בשעה 8:00