כשאנחנו באמת רוצים ופותחים את עצמנו לאפשרויות, אז זה יקרה, כי הרי מעריצים יש לנו כל הזמן, אמר לי ביגוס השבוע כאשר נפגשנו לבירה ונקניקיות בפאב החמוד ( מה את אומרת על הנקניקיה שלי? 😄 ).
אולי אני באמת מוכנה.
לא הרגשתי ככה עד תחילת השבוע מאז הקשר עם הונילי כשסיננתי, התעלמתי ודחיתי כל פניה אפשרית ושעטתי אל היעד דרך גברים מסכנים. אבל תוכניותי השתנו.
הוא פנה אלי בהודעה אדומה- עניתי מתוך נימוס.
הוא פנה אלי בפרטי של הצ'אט- עשיתי טובה שעניתי,
הוא התעקש- אז התכתבנו קצת. מאז, לא זכור לי לילה שבו ישנתי לילה שלם. רשתות הסלולר והטלפון הקוי מתות עלינו, השיחות הופכות משיחות של 5 דקות לשיחות של 5 שעות כי נושאי השיחה לא נגמרים ( אני לא חושבת שיש נושא אחד שלא דיברנו עליו ), וקשה לנתק...
כמה שקשה לנתק,
יש משהו בקול הבס הזה שלו, קול גברי, נמוך, קול שמרגיע, קול שאת רוצה לשמוע איך שאת מתעוררת בבוקר וקול שאת רוצה להרדם איתו מאוחר מאוחר בלילה.אני מחכה שיתקשר במהלך היום, כי חסר משהו, וחסר לי הקול הזה.
זה קול שתואם אדם במימדיו...
ואילו מימדים אלה. אוח...
אחרי ההופעה של פלסיבו בשבת, שהייתה פשוט מעולה אגב ( בנות אני מתה עליכן היה ממש כיף). אמרתי לבנות בדרכנו לאוטו שהגבר האידיאלי מבחינתי, שגם יהיה לי יום אחד, הוא יהיה מקועקע, עם שחור בעיניים, רצוי גם שיהיה מוזיקאי. שכחתי להוסיף לזה גם קרחת, גובה וזקנקן.
מה אגיד ומה אומר, קיבלתי את כל הנ"ל מלבד השחור בעיניים ( 1.90 זה גבוה, לא? ).
חודש שעבר שהיה נוראי בהחלט, חודש שלא הסתדר בו כלום, חודש שהביא איתו הרבה דכאון והרבה מצבי רוח ומסתבר שלא רק לי, התחלף באחד חדש.
אנחנו רק בתחילתו של יוני וכבר קרה כל כך הרבה ולטובה. סידרתי כמה עניינים עם הבנק, בעבודה הולכות וגוברות השמועות על העברתי לתפקיד שאני רוצה, קיבלתי טלפון מפתיע בתחילת השבוע בקשר לעבודה חדשה שתהיה בעיקר בחו"ל, היא אמנם שינוי ועליית מדרגה מבחינתי אבל זה ידרוש ממני ויתור על חיי האישיים ולכן קיבלתי זמן לחשוב ולהחליט, וכמובן כמובן "הוא", הוא שמעסיק את מחשבותי ומדיר שינה מעיני.
הוא אמר לי שאני פשוט "ממתק" וזה גם לי לחייך, כשזה הפך ל"ממתק שלי" החיוך התרחב כפליים. אמרתי לו שעם כל המתוק הזה הוא ישמין בסוף.
אחרי הלילה, הוא יאכל הרבה מהממתק הזה.
בתאבון....
לפני 14 שנים. 11 ביוני 2010 בשעה 11:48