לפני 17 שנים. 23 באוגוסט 2006 בשעה 0:39
אין בי אהבה רבה לאנשים.
שום דבר אישי, יש בי אדישות וקור כלפי כולם כאחד.
כל הפגמים הללו שבנו ואז אנו עוד רוצים למצוא את האחד/אחת.
טוב, זה לא חדש החיים בזבל.
רוצים חיבוק? נשיקה? תמיכה?
בסוף כולנו לבד עם עצמנו עם החרא הפרטי שאספנו.
אז אני קודרת?
כן.
פסימית אמיתית וטבעית, מאמינה גדולה בחוקי מרפי הדגולים.
פה המקום שלי לשנוא את הצביעות את הרוע הגדול שיש בי שמסתתר מאחורי הרצון להיות ילדה טובה ירושליים.
