I take the fifth

מי היה מאמין ….
הפכת להיות חלק בלתי נפרד ממני
מי שמכיר אותי לא יאמין שיש לי צדדים אחרים הפחות רציניים השטותיים ואפילו האפלים … כאלו גדולים….
אף אחד לא יודע את מה שאת יודעת…
זה כבר שנים ככה
אף אחד לא יודע שאת יודעת עליי…. הכל
יותר מכל אחד אחר בעולם הזה
היחידה שיודעת להרגיש, שמצליחה לקרוא לי את הלב והמחשבות במדויק… והתחושה באף שלא משחררת וגורמת לך להרגיש הכל ובעוצמה …
מבינה אותי במילה
שולח את ההודעה שגורמת לי לחייך… אבל גם יודעת להתחכם ולעצבן 😉 כשאת יודעת שהעונש יגיע בהתאם 😈
ודואגת שיהיה לי טוב
משקפת את עיניי לתובנות וזווית שונות … גם אם לא תמיד אנו מסכימים …
אנחנו חיים את החיים שלנו… חיים לשם שינוי בצבע ולא בתחום האפור 
ובמקביל את החיים שלך ושלי
מאוד מציאותיים
יודעים כל אחד את מקומו ומכבדים,
ומנגד מרגישים את החוסר, ובעיקר לא מוותרים ונלחמים יחדיו במסע משותף לחברות ארוכה עמוקה קרובה ואינטימית …
עברנו ועוברים לא מעט ביחד, לא מעט אתגרים ומבחנים שבעיקרם למצב את עצמנו בחברות קרובה ואינטימית 
החברה מושלמת בשבילי
יש לנו ביחד הכל !
תפסיקי לברוח … תפסיקי לפחד ….

מחכה ליום שתביני ותפנימי שלא משנה כמה ……
שהלב שלי שייך לך ❤️

שלחת הבוקר : ״ אל תכתוב לי דברים כאלו אז אני נזכרת ברגעים ובדברים הטובים שחווינו יחד...ויותר קל לי כרגע להתמקד במה שעושה לי רע ״ 

תתמקדי בטוב ילדה…

״ אבל זה יכאב. אז עדיף לכעוס״

נכון,לפעמים זה כואב מי כמוני יודע זאת, אך בשביל זה אוחזים בחוזקה זה בזו,  ומתמודדים יחד, לומדים וגדלים מהחווית והכאב,במסע משותף…זה עדיף מכעס שלא מוביל לשום דבר טוב ומועיל

זה זמנך להישען עלי 

זה מהותו של קשר בדסמי שכזה !

I can only be held by hands that do not fear mountains.
I can only be loved by hearts that choose us over fear and caution.
I can only be rest my head where my defenses can safely sleep.
I require the kind of loyalty that would light fires and start wars.
I will be loved absolutely, or not at all.

My power and calmness raised,

in your acceptance to release the control.

 קוץ,  לי אין כוח …תפסיקי!
אני לא מצליח להבין על מה את ממשיכה לצעוק ולהשתולל ! 
ובעיקר לא מבין את פרשנות עקומה למציאות ולחיים !

כן החיים מסובכים וקשים ! הגיע הזמן לפוצץ את הבלון ולהתמודד! 

ולמה הכל לעזעזל בוואטסאפ !,מה קרה למושג: שיח ,F2F 

הפרנוייה שלך על רעשי רקע, שיוצרת אי ההבנה לתמונה הגדולה, וחוסר רצון להקשיב עד הסוף,יוצרת ספיין של טירוף לא נשלט! 
ובעיקר לחוסר מאמץ שלך על החברות וקבלת החברות ועומקה !- זה הצעד הראשון מכל דבר , במקום להמשיך לברוח !
אני יוכל לומר לך שההתנהגות והטירוף  שנקטת בחודשים האחרונים עשתה נזק מטורף לחברות ובוודאי ״למשחק ״בינינו .. מהיכן האנוכיות ונרקסיסטיות מגיעה? בריחה מהחברות אבל את המשחק העדפת ״להשאיר״
וצר לי להמשיך לראות שאינך לוקחת שום אחריות על ״התרומה״ שלך בחברות בינינו !

גורה קטנה שימרי על עצמך, הטירוף כרגע משפיע עלייך ואת לפני קריסה את תכף עוברת את הקו אלחזור - שמשם הנפילה לתהום הנשיה קצרה ! 

איך לעזעזל להרגיע אותך ?! 

קשר של שליטה, הוא בראש ובראשונה קשר של חברות! ובעיקר כשאת יודעת שהמגע והמשחק בינינו הוא זה שמרגיע אותך מוריד ממך את כל הלחצים,את כל העולם שיושב על גבך ואת צמאה למגע הזה (כך הודאת ) לליטוף החזק במקומות הרגישים למשחקי הקשירה, ולזיין שנכנס לכל איבריך  ללא רחמים … ומוציא ממך את כל המטענים השליליים … זה שמעביר לך צמרמורת המאפשרת לך לחזור לשפיות ולחזור להיות נורמאלית עם משפחתך והסביבה (כך תיארת לא פעם …)
אז כשתחליטי שהחברות הזו באמת בליבך, וחשוב לך להיפגש ולהתאמץ בכל הכוח וההיבטים על החברות אני פה בשבילך !

וכן לעזעזל: קודם חברה אמיתית - שנמצאת שם  גם כשקשה ! 

נכנסת לחדר בעצבנות ורטינה ... מתקשה לקבל כי זה בדיוק השיחרור שאת צריכה...

רוטנת מדוע באמצע היום פתאום הוצאתי אותך מהשיגרה מאמצע יום העבודה ... (יש לך הגשה לעשות ...)

אני יושב על הכורסא ולא מוציא מילה, מביט בך במבט עמוק , בוחן את חוסר השקט שאת נמצאת בו...

" תגיד משהו כל העולם על כתפי " את צועקת, מסתכלת עלי מצפה למילה ... ואינך מקבלת תגובה ...

את מסתובבת במבואת החדר  כלביאה חסרת מנוחה ...

אני מביט בלך ולך אומר מילה ...

" אוף.. אוף ... אין לי זמן אתה לא מבין... " את רוטנת 

... "תתפשטי !" אני אומר לך ואת פתאום קופאת במקומך!

מסתכלת עלי במבט המום " אתה רציני?" את שואלת בפליאה - כאילו שכחת שאין צחוק בדברי (לפחות לא כעט)

" תתפשטי !" אני אומר ואת מבינה שלא אומר שוב ...מבינה שאם אצא מהחדר תאבדי את מה שאינך רוצה .... תאבדי חבר שהוא חלק ממך שמשלים את מה שבן זוגך לא יוכל להשלים לעולם ....

את מסתובבת אלי עומדת במקומך ומסתכלת עלי בעיניים מתחננות שאקל עלייך .... מבטי חדור ועמוק ואת מרגישה אותו עובר את כל מחסומייך ..

את מורידה את החולצה בעצבנות ....

" מרוצה? " את שואלת ויודעת שלא תקבלי מענה רק מבט חד ועמוק ...

את מתחילה להוריד את המכנס ..פותחת כפתור אחר כפתור ומתחילה להרגיש איך הסערה שבתוכך מתחילה לשכוח ... 

את מפשילה את המכנס מרגלייך ומתחילה לנשום עמוק .... פתאום איזה הרגשה של אבן ירדה ממך ( ולא זה לא המידה של המכנס שלחצה !)

את מסתכלת עלי ויודעת שלא סיימת ...

את פותחת את החזיה ונותנת לה ליפול על זרועותייך ... את מנסה להחזיק אותה אך פתאום זרועותייך בוגדות בך ומאפשרות לחזיה ליפול ... פתאום הגוף משחרר מאפשר לך לברוח למחוזות חדשים... 

דמעה מופיעה על לחייך ואת מבינה שזה לא מעצב או מכעס אלא משחרור פתאום מרגישה שיש תקווה יש מקום שמקבל אותך ומכיל...

שדייך עכשיו נראים בתפארתם ... אינך מסתירה אותם ולאט לאט מאפשרת לשני ידייך לשחרר את התחתון שלך... את מרגשיה לכלוכית בין רגלייך ומופתעת ומעלה חיוך קל על שפתייך פתאום את מבינה ....

תחתונך נופל באלגנטיות על רגלייך ופוגש את הרצפה ... את מרימה את רגלייך ומשחררת את עמך מהם כליל ...

את מנסה להסתיר את ערוותיך ששכחת היום לסדר ולא ממש מסתדר לך .... 

את מסתכלת עליי ולא יודעת מה לעשות עם ידייך מסתכלת עליי ופתאום רוגע נופל על פנייך פתאום על פנייך נופל שלווה 

" על ארבע! " אני מצווה ואת כמו גורה קטנה יורדת על ארבע ומתקרבת אלי כשמבטך אלי אל עיניי ... אני מסתכל על עינייך ממשיך לחקור את מה שרץ בעומקם ...

את מתקרבת וניצמדת לרגלי כמי שמנסה לסמן לעצמה טריטוריה ....

נופל לך עכשיו ההבנה מה קורה לך ... עכשיו יש כמה שעות שלך שלווה של רוגע של בועה אחרת שמוציאה אותך מכול השיגרה והלחץ .....

"עכשיו גורה קטנה אפשר להתחיל ....."

צירי לך איזה מציאות שאת רוצה … 

ספרי לעצמך סיפורים ותירוצים לעצמך ולסביבה … 

אבל כשאת פה מתפשטת ועירומה זה לא רק מבגדייך אלא מכל המסכות והשיריון שאת שמה על עצמך …

מאפשרת לעצמך לבוא ולהיות אמיתית מולי ועם עצמך יודעת שפה אקבל אותך כפי שאת …

רק כאן את לא נושפת אש כדרקון אלא מגרגרת כחתלתול הרוצה עוד …

המפגש עם השבט שלו תמיד מלחיצה אותך.. ,על אחת כמה וכמה בליל הסדר…

זה התחיל כבר לפני כמה ימים .. החוסר שקט הזורם בגופך…

צברת מתחים.. ,שידעת שיובילו לפיצוץ עם כלל השבט  …

לראות ולזהות את הויברציות שלך מאוד קל,למי שמכיר את שפת גופך …לא צריך לומר מילה, מבט חודר אחד, מבהיר לך להתארגן לפגישה, ולהגיע לפני brat  שבך יוצר את הסקנדל המשפחתי הבא.

מהר הרגשת כיצד המגע בינינו משחרר ממך את הלחץ … הסיחרור בין המגע המלטף לבין הכאב ושוב המגע המרגיע, גופי החודר לגופך משחרר ממך אנאקה חזקה ורעד בלתי נשלט, הסדרת את הנשימה ואת יודעת שזה עדיין לא נגמר … הממשכנו ללחוץ בכל הנקודות ולרעוד … עד שנפלת באפיסת כוחות … כך שלא יחסר לחול המועד 😉…

חזרת אליו כגור חתולים שנרגע לאחר שקיבל את קערת החלב 😜  והמשחק שכל כך רצה…

בלילה הודעתו … ״הערב עבר וללא סקנדל … תודה וחג שמח״

חג שמח ילדה  

חג שמח לכולם 

ההליכה באויר בים לא הרגיעה אותך גם לא הסאפ.... לאורך היום הסתובבת כפקעת עצבים שהורגשה בעבודתך ...

פתאום זה נפלה לך ההבנה ההתרגשות מהעומס של הציפייה, האינטנסיביות והמתח כמו שאחרים עלולים לעשות בזמן צניחה חופשית או צפייה בסרטי אימה. חוויה מינית שמרגישה מסוכנת, אבל לא כל כך מסוכנת עד שנצארגועים ושלווים, יכולה להיות הרפתקה מרגשת כשחולקים אותה בסביבה מבוקרת עם דום שהוא חבר קרוב
לעבור ביחד מסע טעון רגשות שכזה יכול גם לחזק את קשרי החיבה והאמון...ולהביא לרגיעה שייחלת.

הבנת כחבר אמת הקרוב לך שמשלים אותך ומחזיר אותך למרכז הבסיס שלך... וכל מה שאת צריכה כרגע הוא להקשיב ולעצור ולנשום .....