ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

I take the fifth

לפני שנתיים. 24 באפריל 2022 בשעה 13:15

 

נכנסת לחדר בעצבנות ורטינה ... מתקשה לקבל כי זה בדיוק השיחרור שאת צריכה...

רוטנת מדוע באמצע היום פתאום הוצאתי אותך מהשיגרה מאמצע יום העבודה ... (יש לך הגשה לעשות ...)

אני יושב על הכורסא ולא מוציא מילה, מביט בך במבט עמוק , בוחן את חוסר השקט שאת נמצאת בו...

" תגיד משהו כל העולם על כתפי " את צועקת, מסתכלת עלי מצפה למילה ... ואינך מקבלת תגובה ...

את מסתובבת במבואת החדר  כלביאה חסרת מנוחה ...

אני מביט בלך ולך אומר מילה ...

" אוף.. אוף ... אין לי זמן אתה לא מבין... " את רוטנת 

... "תתפשטי !" אני אומר לך ואת פתאום קופאת במקומך!

מסתכלת עלי במבט המום " אתה רציני?" את שואלת בפליאה - כאילו שכחת שאין צחוק בדברי (לפחות לא כעט)

" תתפשטי !" אני אומר ואת מבינה שלא אומר שוב ...מבינה שאם אצא מהחדר תאבדי את מה שאינך רוצה .... תאבדי חבר שהוא חלק ממך שמשלים את מה שבן זוגך לא יוכל להשלים לעולם ....

את מסתובבת אלי עומדת במקומך ומסתכלת עלי בעיניים מתחננות שאקל עלייך .... מבטי חדור ועמוק ואת מרגישה אותו עובר את כל מחסומייך ..

את מורידה את החולצה בעצבנות ....

" מרוצה? " את שואלת ויודעת שלא תקבלי מענה רק מבט חד ועמוק ...

את מתחילה להוריד את המכנס ..פותחת כפתור אחר כפתור ומתחילה להרגיש איך הסערה שבתוכך מתחילה לשכוח ... 

את מפשילה את המכנס מרגלייך ומתחילה לנשום עמוק .... פתאום איזה הרגשה של אבן ירדה ממך ( ולא זה לא המידה של המכנס שלחצה !)

את מסתכלת עלי ויודעת שלא סיימת ...

את פותחת את החזיה ונותנת לה ליפול על זרועותייך ... את מנסה להחזיק אותה אך פתאום זרועותייך בוגדות בך ומאפשרות לחזיה ליפול ... פתאום הגוף משחרר מאפשר לך לברוח למחוזות חדשים... 

דמעה מופיעה על לחייך ואת מבינה שזה לא מעצב או מכעס אלא משחרור פתאום מרגישה שיש תקווה יש מקום שמקבל אותך ומכיל...

שדייך עכשיו נראים בתפארתם ... אינך מסתירה אותם ולאט לאט מאפשרת לשני ידייך לשחרר את התחתון שלך... את מרגשיה לכלוכית בין רגלייך ומופתעת ומעלה חיוך קל על שפתייך פתאום את מבינה ....

תחתונך נופל באלגנטיות על רגלייך ופוגש את הרצפה ... את מרימה את רגלייך ומשחררת את עמך מהם כליל ...

את מנסה להסתיר את ערוותיך ששכחת היום לסדר ולא ממש מסתדר לך .... 

את מסתכלת עליי ולא יודעת מה לעשות עם ידייך מסתכלת עליי ופתאום רוגע נופל על פנייך פתאום על פנייך נופל שלווה 

" על ארבע! " אני מצווה ואת כמו גורה קטנה יורדת על ארבע ומתקרבת אלי כשמבטך אלי אל עיניי ... אני מסתכל על עינייך ממשיך לחקור את מה שרץ בעומקם ...

את מתקרבת וניצמדת לרגלי כמי שמנסה לסמן לעצמה טריטוריה ....

נופל לך עכשיו ההבנה מה קורה לך ... עכשיו יש כמה שעות שלך שלווה של רוגע של בועה אחרת שמוציאה אותך מכול השיגרה והלחץ .....

"עכשיו גורה קטנה אפשר להתחיל ....."

 

 

שולט קשוח וקשוב - יפה ומחרמן 🌹
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י