לפני 17 שנים. 21 בינואר 2007 בשעה 20:46
סליחה
סוררי
פורפבור
אסקוזמואה
סעדן
בבחש
בראן.
מונס
סמדרסה
דניטריה
פסון
רונדס
מחלן
זמוחצי
יש אחד שעושה זהב ויש אחד שמוצא אותו
ממשיך ללמודלפני 17 שנים. 21 בינואר 2007 בשעה 20:29
קשה עלי המלאכה
אך עלי אותה לבצע
לבקש מחילה וסליחה וכפרה
ממך היפה בנשים
אנא סילחי לפשוט עם שכמוני
על מעשה נבזה שעשיתי בתום לב
שאם לא כך חיי אינם חיים
אנא היפה בנשים קבלי את סליחתי
לפני 17 שנים. 6 בדצמבר 2006 בשעה 19:08
אני עולה בחדר מדרגות חשוך כולי מלא ציפיה מהולה בפחד אני דופק על דלתך
עם כל דפיקה אחוז הפחד בנשמתי עולה היא פותחת לי את הדלת אני מתבונן בה גוף מושלם
פני מלאך עיניים חודרות אני נאלם דום
היא מוליכה אותי בעדינות אך בהחלטיות אל מרכז הסלון ומתישבת מולי היא מסמנת לי להתקרב ולוחשת לי
בשקט להוריד את הבגדים ולהישאר מולה ערום
אני ממהר לבצע את הפקודה הראשונה שנתנה לי היא מתבוננת בי מתפשט אני ששם לב שהיא מסתכלת עלי
מאבד את שיווי משקלי ונופל לרגליה היא ממשיכה להתבונן בי ולפתע פורצת בצחוק
היא מלטפת את שיערי ולוחשת לי שהכל בסדר ואין לי מה לפחד בינתיים
היא שולחת אותי להכין לך כוס קפה אני ממהר למטבח תוך שאני משתדל לא ליפול שוב אין ספק אני כולי אחוז התרגשות
אני חוזר לסלון עם הקפה והיא לא שם אני מתיישב על הספה לחכות לה פתאום אני מרגיש הצלפה על העורף
"דע את מקומך" אני מתרומם במהירות ומתבונן בה היא רומזת לי לשבת על הרצפה ואני מציית
"עכשיו תתחיל להרויח את הזמן שאני מקדישה לך"היא מסמנת לי לזחול אחריה אל חדר השינה
אני נכנס אחריה ורואה שהיא כבר נשכבה לה על המיטה היא מצווה עלי לעסות את גופה אני מתחיל לעסות את עורה ומרגיש איך היא מצטמררת ממגע ידי אני עובר לאורך גופה העירום נהנה ממראה גופה לפתע היא מסתובבת ואומרת לי עכשיו תתחיל לעשות מה שאתה יודע לעשות הכי טוב
היא תופסת את ראשי ומצמידה אותו אל איבר מינה אני שכל כך חיכיתי שהיא תבקש מימני לעשות זאת ניגש למלאכה
בלהיטות תוך שאני יונק את איברה אלי אט אט אני מרגיש את הנקטר האלילי ניגר אל פי אני אני שומע אותה גונחת
רואה איך שרירי גופה מתכווצים פתאום אני מרגיש איך כל פני מוצפים מנקטר האלים שלה אני מאושר לראות את אלילתי מאושרת
"המפקד יש התרעה לחולית מפגעים בגיזרה המזרחית " אני קם שם עלי מדים תוך שאני מנסה לא לשכוח אף פרט
מהחלום אותו חלמתי
לפני 17 שנים. 5 בדצמבר 2006 בשעה 16:44
רוצה להרגיש אותך עוטפת אותי
מאמצת אותי בחיבה
מרפרפת עם אצבעותייך על גופי
ואז נועצת מכאיבה סתם
כי בא לך לראות אותי חסר אונים
רוצה לשאוב את משולש התאווה שלך
לשמוע אותך קוראת בשמי
ואני איני יכול לענות לך
כי פי מלא במיצי תאוותך
להתבונן בך מלמטה
ולראות מחזה מרנין
לראות אותך מאושרת
לפני 17 שנים. 30 בנובמבר 2006 בשעה 21:15
אחרי כמעט חודש שבו לא כתבתי אני חוזר אלכם חזק יותר ואמיתי יותר
הייתי צריך את השקט הזה את הלהיות לבד כדי לדעת מה אני באמת מחפש
כדי שאני אוכל לומר בלי עכבות שאני צריך ורוצה שמישהי תשלוט בי
לא רק בדיבורים אלא ממש הלכה למעשה
ועכשיו אני אומר בלי לפחד אני... סאב אמיתי
נ"ב
אני חושב שמצאתי מישהי שתסכים לתת ל צאנס ולקחת אותי תחת חסותה אחלו לי בהצלחה
לפני 17 שנים. 4 בנובמבר 2006 בשעה 12:37
אני עצבני נורא
אבל איך לעזאזל אני נרגע???????????.
לפני 17 שנים. 4 בנובמבר 2006 בשעה 9:29
קיבלתי אתמול בלילה הודעה בביפר להתקשר דחוף לאחד הסר"ספים שלי
כמובן שהתקשרתי ישר ואיך שהוא עונה לי הוא פותח במטח של קללות בקצב אש של מאג
איך שהוא אני מצליח להשתיק תבן זונה ומשכנע אותו להסביר לי מה קרה
וזה הסיפור הגיע אלינו איזה קצין חדש ליחידה לא לוחם אפילו סתם איזה קצין מודיעין (סתם לימך ששמו לו דרגות על הכתף) הטמבל נשאר בתורנות בשישי בערב וראה כמה חברה מהצוות
האחרון לפני סיום מסלול מורידים שוטים של וודקה במגורים שלהם
הבן זונה בלי לחשוב פעמיים הלך והלשין עליהם למפק"צ שלהם שאם הוא היה תופס אותם הוא לא היה עושה עם זה כלום אבל בגלל שהבן זונה יודע על זה יעלו אותם עכשיו לועדת הערכה וסביר להניח שלפחות שתיים מהם ידיחו
תבינו הדחה בשלב כזה של המסלול זה הדבר הכי אכזרי אחרי יותר משנה וחצי של פתיחת תחת זורקים אותך לכלבים
יום ראשון הולך להיות יום של עריפת ראשים
ובנוגע לקצין המלשין .......... אני עוד אשתף אותכם
לפני 17 שנים. 3 בנובמבר 2006 בשעה 14:12
שבת שלום לכם אנשים יקרים
תתפללו בשבילי שלא יקפיצו אותי חזרה לצבא ואוכל להגיע למסיבה היום בערב
לפני 17 שנים. 3 בנובמבר 2006 בשעה 12:59
אלמונית
למדי אותי לחפש
את האיכות שבאחר
ולהכיר בערכם
למדי אותי לחפש ולטפח
אהבה לכל
שהרי בכולם
בכל אחד מהם
קיים טוב
חברי את הטוב שבי
אל הטוב שבאחר
עד אשר העולם כולו
יתהווה מחדש על ידי
כוחה הסוחף
של האהבה
לפני 17 שנים. 2 בנובמבר 2006 בשעה 11:35
השבוע יצא לי להשתתף בפשיטה באחד הכפרים שליד העיר גנין
במהלך הפשיטה הייתי עד למחזה מטורף ומגעיל
עברנו ליד בית שהיה במרחק של שתי רחובות מהיעד אליו היו פנינו מועדות
ובו היתה אמורה להתבצע פעולת סיכול רגילה
ובכן משעברנו ליד הבית שמענו את האב ואת אחד האחים צועקים אחד על השני
לא יחסנו חשיבות למקרה הנ"ל והמשכנו בפעילות
כשחזרנו הבנו את גודל הטרגדיה שני חולי הנפש האלה שרפו את אחת מבנות המשפחה שלהם
פשוטו כמשמעו שפכו עליה חומר דליק כלשהו ושרפו אותה
עצרנו לשניה כדי לעזור לה אבל לא היתה אפשרות כי מתוך הבית נפתחה אש לעבר כוח החילוץ שיצא לעברנו פתחנו באש לעבר מקור הירי ויצאנו מהכפר
אני ומי שמכיר אותי יודע שיצא לי לראות מראות קשים של מוות ופציעות
אבל המקרה הזה זעזע אותי בצורה לא רגילה
תנסו להבין ילדה שלפי מה שאני ראיתי לא עברה את גיל 15 נשרפת מול העיניים של המשפחה
שלה וברגעי החיים האחרונים שלה שומעת מהמשפחה שלה עד כמה היא שמחה ומאושרת שהילדה שלה מתה ובייסורים