לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יש אחד שעושה זהב ויש אחד שמוצא אותו

ממשיך ללמוד
לפני 17 שנים. 2 בנובמבר 2006 בשעה 11:23

שיער ארוך שחור משחור מבט עינה כטל טהור עורה לבן והיא כולה תפילה אשר הלב צמא לה

לפני 17 שנים. 1 בנובמבר 2006 בשעה 20:21

מעניין אותי לדעת האם חי הבי די אס אמ נכנסים גם לחיים הונילים(כי אצלי זה נכנס בזמן האחרון
ואני לא יודע אילך להתמודד עם זה)ואם כן איך זה בא לידי ביטוי+איך אתם מתמודדים עם זה
אשמח לקבל תגובות

לפני 17 שנים. 1 בנובמבר 2006 בשעה 18:21

מכשפת הלילה
צהובה וירוקה
עם עיניים אדומות
שצוחקות בלי הנאה
נסיכת האופל
מלכת השדונים
שרה להם שירי ערס
מפחידים
אנשים בלי ראשים
ותנים שבוכים
ילדים יתומים שצועקים

ואז אתה מתעורר כולך זיעה
ומבין שזה לא באמת
הכל היה חלום
אבל... עדיין משהו מציק לך אתה לא מבין מה
אתה מנסה להיזכר להאחז במשהו
ואין אתה אבוד עם חלומות
אבל איך אומרים" חלומות שוא ידברו"

לפני 17 שנים. 1 בנובמבר 2006 בשעה 16:23

אלמונית יקרה
מלאי ליבי
בחכמה עילאית
בעזרתה עצבי אותי
אזרי לי להשכיל
כי חולשותיי
הן למעשה חישוליי
מגבלותיי
מציבות גבולות
חדשים לפנ
וכישלונותיי המה מורי דרך
להצלחתי

לפני 17 שנים. 1 בנובמבר 2006 בשעה 16:20

ואחרי שהיה ממושכת בשטח אויב חזרתי אליכם
היה מעייף אך מהנה

לפני 17 שנים. 28 באוקטובר 2006 בשעה 21:25

שיהיה שבוע טוב ואפילו טוב מאוד אני לא אהיה פה כנראה עד יום רביעי אז נשתמע

לפני 17 שנים. 28 באוקטובר 2006 בשעה 20:37

אלמונית
רק את יודעת
כמה צריך אני
ללמוד לסלוח
שימריני מן הכעס
הבוער בתוכי
שחררי אותי מטינתי לאחרים
אשר הנחו אותי עוול
עזרי לי להשתחרר
מכל תקיפות
ועוינות
האוטמות ליבי
עזרי לי להפוך
את כעסי לאהבה
ואת השנאה היוקדת בי
לחמלה

לפני 17 שנים. 28 באוקטובר 2006 בשעה 14:25

עצוב לי
אני מרגיש חסר אונים לא יודע מה לעשות הבן אדם ממאן להנחם הוא לא נרגע
ואני שאמור להיות לו למשען לא מסוגל לשמוע אותו בוכה ובוכה יחד איתו
עמדתי במצבים הרב יותר קשים ודוקא עכשיו כשחיל שלי שסומך עלי צריך אותי אני נשבר
מה אני עושה איך אני מנחם אותו איך אני מסביר לו שצריך להמשיך הלאה למרות שהמשפט הזה נדוש כואב אך לרוע המזל הוא נכון אבל איך לעזאזל אני מסביר לו את זה

לפני 17 שנים. 28 באוקטובר 2006 בשעה 12:45

קיבלתי טלפון לפני משהו כמו רבע שעה
אמא של אחד החיילים שלי נפטרה מסרטן
אני לא יודע איך להגיב לו הבן אדם נשבר לי בטלפון
תבינו אני מכיר אותו פחות משנה והטלפון הראשון שהוא עשה היה אלי
מה אני אמור לעשות איך אני אמור להגיב לו
הוא אומר לי שהמוות לא הצליח לפגוע בו במקומות הכי מסוכנים ודוקא
במקום שהיה אמור להיות הכי בטוח בשבילו דוקא שם המוות הצליח לפגוע בו
אני מנסה לנחם אותו ולא מצליח
במקרים האלה אתה לומד כל פעם מחדש שכמה שאתה מרגיש חזק ומוכן רגעים קשים
אתה אף פעם לא מוכן
בכל מקרה "תהיה נשמתה צרורה בצרור החיים"

לפני 17 שנים. 28 באוקטובר 2006 בשעה 11:04

אלמונית יקרה
זקוק אני להדרכתך
הביאי אותי לנקודת
השקפה נכונה לחיי
כי צרכי ההבל
הגשמיים
שולטים בי
תני לי לראות מעבר
לדרישה הקיומית
היומיומית
תני לי להנות
מהיקר באמת
קשרי אותי אליך
אלמונית יקרה