לפני 17 שנים. 9 בספטמבר 2007 בשעה 14:14
היום מבולבל, מחר בטח כבר לא.
ושום מילה על מיכל.
קם לי מהמקום שלי, החלום שלי ובונה תמונה
מייצג את עצמי
מעגל תנועה שחוסם
אותי
רע לי לרגע כמו תקע לשקע
מסוני לסגה עולם חי ברגע
ילד? מה ילד?
אצלי עץ או פלי
בלאגן בא פתאום
עוצרת אותי מלזרום
מלרקום לי חלום
ולוקח אותי אל מסע אל אס די
של פריצה
של קפיצה
מנגינה מתוקה
נעלמה לה
מנסות לנקות כאן את אותן השלכות
שעולות לי ביוקר
אין יושר מלוכלך
בעין הזין תופס לי
תופס
מאוחר לי אז די
מלקבל את הסרט
הסיפור כאן מקבל זוית אחרת